מראשית בריאת העולם נמשכת שרשרת מסורת הדורות ברציפות עד ימינו. כאשר אדם הראשון מת בן 930, כבר הכירו מתושלח זה 243 שנים. כשמת מתושלח בשנת 1656 לבריאת העולם, הכירו נח במשך 600 שנים. כשמת נח בשנת 2006, היה אברהם בן 58. אברהם, יצחק ויעקב היו בני משפחה מלוכדת אחת. כשמת יעקב בשנת 2255, היה יוסף בן 56; באותה שעה כבר נולד עמרם אבי משה. כשבא משה אל פרעה, עדיין זכרו המצרים את אברהם שהתגורר ביניהם. כאשר מסר משה את התורה לבני ישראל, היו כל דברי הימים והמסורות הכתובות בה ידועות היטב לעם. בין אדם הראשון, שהיה עד לבריאה, ועמרם, אבי משה, הפרידו רק ארבעה אנשים: מתושלח, נח, אברהם ויעקב. כל אחד מהם ראה ושמע את קודמו. המבול היה מרוחק בשתי חוליות בלבד בשרשרת המסורת, כי בין נח לעמרם הפרידו רק אברהם ויעקב. בני ישראל במצרים שמעו ממקור ראשון את קורות אברהם, יצחק ויעקב מפי יעקב ובניו, כמה מהם היו ידועים אישית לדור שלפני משה. לוי בן יעקב מת במצרים בשנת 2332, ונכדו משה נולד 33 שנים בלבד לאחר מכן בשנת 2365. חוליות שרשרת המסורת מחוברות הן מהבריאה ועד למשה רבנו. בדור זה נמסרה התורה, כאשר כל הרקע הקודם לה ידוע היטב ומקובל על כל בני הדור.
לאחר מכן, השרשרת העיקרית של מסורת התורה התנהלה כך: משה קיבל את התורה בסיני, יהושע קיבלה ממנו, ממנו עברה המסורת על פי הסדר הבא: הזקנים (כולל אלעזר, פנחס, השופטים ועלי), שמואל, דוד, אחיה השילוני, אליהו, אלישע, יהוידע, זכריה, הושע, עמוס, ישעיה, מיכה, יואל, נחום, חבקוק, צפניה, ירמיה, ברוך בן נריה ועזרא הסופר. עזרא עמד בראש הכנסת הגדולה.
שרשרת המסורת מאז ואילך מובאת במשנה במסכת אבות. כל אחד מחכמים אלו, מימי משה ואילך, חי עם מספר גדול של חברים ותלמידים, כך שהמסורת נמסרה הלאה בכל דור ממספר רב של חכמים למספר רב של תלמידים. התורה ומסורתה, הלכותיה ומנהגיה, הועברה אלינו באמצעות אלפי צינורות בו זמנית. אלפי הורים העבירו לאלפי בניהם את אותה תורה ואת אותה מורשת.
מסורת זו הגיעה לדורנו, אנו הוגים בתורה שנמסרה מסיני, ותפקידנו להעביר את התורה הלאה לדורות יבואו.