הבה נתאר לעצמנו מצב שבמדינת ישראל נוצר רוב דתי, ואצל הגורמים המוסמכים מתקבלת החלטה כי על כל מערכות המדינה לפעול אך ורק בהתאם להלכה.

במחשבה ראשונה נראית התגשמות מלאה של שאיפות העם. לב כל יהודי שומר תורה ומצוות יתרונן מאושר, משום שמדינה על פי התורה היא השאיפה אשר לה ציפה מאז ומתמיד.

אולם, מבלי לפגוע בערך החשוב שנשיג עם התגשמות המצב המקווה, לא נוכל להתעלם מצדדים אחרים של התמונה. מיד בשבת הראשונה, יהיה על מערכת שלמה של מפעלי תעשיה, המהווה את התשתית הכלכלית של המדינה, להפסיק את פעילותה בצורה מוחלטת. אצל חלקם של המפעלים, משמעות הדבר היא, כי במוצאי שבת המפעל כבר לא יהיה קיים.

לדוגמה, במפעלי מלט, תעשיות קרמיקה ועוד, המבוססים על תהליך קליה בתנור בעוצמת חום גבוהה מאד, הפסקה פתאומית של פעילות התנור, תגרום ללחצים תרמיים על קירות התנור, אשר יגרמו לסדקים ובקיעים. לצורך התיקונים, ייפסק היצור למשך מספר שבועות תוך הוצאות עצמות. גם לאחר התיקון, התנור יוכל לפעול רק עד השבת הקרובה, ושוב יחזור התהליך הקודם. כמובן שלמפעל כזה לא תהיה זכות קיום.

כך הם פני הדברים גם במפעלים שבתחומי התעשייה הכימית. במצב הקיים, חלק גדול מהתעשיה הכימית מבוסס על תהליכים רציפים או ממושכים, אשר הפסקתם מדי שבת לא תאפשר ייצור סביר.

במלים אחרות, מדינה יהודית במצב הקיים, לכאורה יכולה לפעול רק אם היא מתבססת על "גויים של שבת יהודיים", ובאם תהפוך למדינה שומרת הלכה, לכאורה תאלץ לההפך למדינה מפגרת, ללא סיכוי של פיתוח עוצמה כלכלית ורמת שירותים מתקבלת על הדעת.

מצב זה, אם נקבל אותו כמות שהוא, מציב בפנינו קשיים אידיאולוגיים ממדרגה ראשונה. הוא עלול לחזק טיעונים של מתנגדי דרך היהדות הצרופה, הטוענים שהתורה אינה מתאימה לתקופתנו, וכי התקדמות טכנולוגית וחיי תורה אינם יכולים לצעוד בד בבד. האמנם?

תורתנו היא תורת חיים. החיים מתאימים לתורה והתורה מתאימה לחיים. בהתאמה מלאה כזו בין החיים וחוקי החיים, לא יתכן כי התורה תהווה סתירה לחיים טובים יותר, מפותחים יותר ונעימים יותר.

המצב המתואר לעיל אינו כורח המציאות. למעשה, בפנינו תמונת מצב, אשר אלו הטוענים כי קיים הכרח לחילול שבת, הם עצמם יצרו אותו וממשיכים לדאוג כי כך הוא גם ימשיך.

הבה נדגים את דברינו. בתעשיה קיימות שתי שיטות ייצור: האחת בתהליך מנתי והשני בתהליך ייצור רציף. תהליך ייצור מנתי פרושו שחומר גלם בכמות מסויימת נכנס למעגל היצור, עובר את התהליכים הדרושים עד לשלב של המוצר המוגמר. ורק אז מתחיל יצור מחודש של מנת חומר גלם חדשה. מאידך, בתהליך ייצור רציף, מתקיימים בו זמנית כל שלבי הייצור. בו בזמן קיים שלב התחלתי, אמצעי וסופי. ייצור זה נעשה ללא כל הפסקה, לעתים, במשך מספר חודשים או שנים. מובן, שתהליך ייצור רציף מהווה בעיה בשבת וחג. המעבר לתהליכי ייצור רציפים התחיל בעיקר לפני כ-70 שנה, וזאת בגלל שיקולים כלכליים. כיום, בגלל התפתחות התודעה הסוציאלית בעולם, פוחת מספר הפועלים המוכנים להשתלב בעבודה רציפה, המחייבת העדרות מהבית ומהמשפחה בסופי שבוע. כתוצאה מכך, החלה התעשייה העולמית לשוב לתהליכי ייצור מנתיים. בעקבות שינוי שיטת הייצור, מתברר כי מוצרים שונים, שבעבר חשבו שבשום אופן לא ניתן לייצרם עם הפסקות שבת, הדבר אפשרי בהחלט.

באחד ממפעלי הפלדה שנבדקו ב"מכון מדעי טכנולוגי לבעיות הלכה" הוברר לנו כי בקלות ניתן היה להקים את מערכת הייצור ללא חילול שבת. החברה שתכננה את המפעל בארה"ב, אישרה כי אכן לא היה קושי מיוחד לתכנן את המפעל באופן שיושבת בשבת, אלא שבנתונים ובדרישות שנתקבלו מצוות ההקמה של המפעל, לא נכלל שום סעיף בו התבקש צוות התכנון להתייחס לאפשרות של הפסקת העבודה בשבת.

דבר זה מוכיח כי חלק ניכר מהתעשייה הפועלת כיום בשבת, ניתן היה להשביתה כדין, אם בעת התכנון, היתה ניתנת תשומת לב לאפשרות להפסקת הייצור בשבת. לבוא ו"להאשים" את השבת על כך שמקימי המפעל לא התחשבו בה בעת הקמת המפעל, נשמע טיעון מוגזם.

מאידך, קיימים מפעלים בהם אכן ישנן בעיות קשות להפעלתם תוך כדי הפסקות שבת. אך גם בהם אילו היה מושקע במחקר להפסקת תהליכים רציפים, חלק קטן מהכסף שהושקע במעבר מתהליכי ייצור מנתיים לתהליכי ייצור רציפים, לא היתה בעיה לאפשר לתעשייה הקיימת הפסקות שבת. זאת ועוד, תוצאות מחקר זה שיאפשר הפסקת תהליכים רצופים, יהיו לו משמעויות כלכליות חיוביות, מלבד ההתחשבות בנושא קדושת השבת.

הזכרנו לעיל את בעיית הפסקת פעילות תנורי הייצור. תנורים אלו בנויים כיום מלבנים ומחומרים דומים, אשר שינויים תרמיים מהירים, עלולים להוציא אותם מכלל פעולה, משום שבקירות התנור יתהוו סדקים. מאידך, ידועים כיום חומרים על בסיס פלסטי עמיד בפני חום, אשר קיימת אפשרות להתאימם כחומרי בניה לתנורי תעשיה.

בתנור מסוג זה תתאפשר הפסקת הפעולות ללא כל נזק לתנור עצמו. בנוסף לכך, החומר הפלסטי מהווה חומר בידוד מעולה, שיאפשר הגעה מהירה יותר לטמפרטורה הדרושה. באופן זה ימנע חלק ניכר מהפסדי האנרגיה הקיימים בתנורים כיום. תצמח מכך גם תועלת כלכלית. כיום גם במקרה של עודף מלאי, כשהחישוב הכלכלי מורה שלא כדאי לייצר, אין למפעל ברירה מאחר והתנור חייב להמשיך לפעול. לעומת זאת תנור שיאפשר להפסיק את פעילותו בכל עת, יחסוך כסף רב.

סקירת נתונים אלו ורבים נוספים מצביעה בבירור על כך שניתן להפעיל מדינה מודרנית, תוך כדי שמירה קפדנית של כל כללי ההלכה.