התשובה הקצרה היא: כן, בהחלט! דיני התורה מתאימים באופן מוחלט לדור המחשבים והטיסות לחלל.

נסביר את הדברים ממספר היבטים:

עפ"י אמונת היהדות, התורה ניתנה ע"י הבורא שברא את העולם ואת האדם. הוא מכיר את כל מסתרי הבריאה, ויודע את כל צפונות נפשנו. גם כל העתיד גלוי לפניו וידוע לו, והוא צופה ומביט עד סוף כל הדורות. ברור איפוא שהתורה שנתן לנו מתאימה לנפש אדם בכל הזמנים ובכל התקופות.

למרות השינויים המהירים המתרחשים בתחום הטכנולוגיה, חשוב להדגיש, כי תכונות נפש האדם לא השתנו. האדם על חולשותיו וטבעיו, על תכונותיו החיוביות והשליליות לא השתנה. במהותו היסודית לעולם לא תחול תמורה. מובן איפוא, שההתאמה המלאה שהיתה קיימת בין התורה לבין נפש האדם – תהיה קיימת לנצח.

מטרת מצוות התורה הינה לחנך את האדם, לעדן את תכונות נפשו ולשפר את מידותיו. לדאוג לכך שתכונות הנפש הנאצלות שנחון בהן, תהיינה המרכיב הדומיננטי באישיותו. מטרה זו מושגת בהצלחה רבה זה אלפי שנים. אין ספק, מבחינה טכנולוגית חלה התקדמות רבה. בעבר האדם דהר על סוס, וכיום הוא שועט במכוניתו על כבישי אספלט, אולם ברור שנפש האדם נותרה כשהייתה. אם יזכה לקיים מצוות, קדושתן תחדור ללבו ותעדן את אישיותו. ואם, חלילה, ייכשל בעברות, יידרדר מטה מטה, כפי שהיה מאז ומעולם.

גם מערכת היחסים שבין אדם לחברו לא השתנתה. השתנו המוטיבים החיצוניים: השפה, הגישה, מוסכמות החברה וכללי הנימוס, אולם באופן בסיסי – אין כל חדש תחת השמש. מערכת המצוות שבין אדם לחברו ממשיכה להדריך אותנו להתחשב בזולת, להאיר לו פנים, להשתדל להעלות חיוך על שפתיו, לגמול לו חסד – ומעל לכל, להשתדל לא לפגוע בו, ברכושו או ברגשותיו.

כאמור, יסודות אלו יפים לשעה ויפים לדורות. כל שינוי מהותי לא חל במבנה נפש האדם, ותורת ישראל מכוונת אותנו במדוייק כיצד להיטיב לו לאורך שנות חייו. ואכן, לאורך כל התקופות שאבו העמים רעיונות ואורחות חיים ממעיין תורתנו, וניסו ליישם אותם. אידיאל הצדק החברתי העולמי, למשל, מבוסס על יסודות מהתורה אף כיום ממשיכים העמים לדלות ממנה כיווני חשיבה ודרכי ביצוע. כללים להבנת נפש האדם ולגילוי יחס של התחשבות בו – אף הם נלקחו מן התורה, ומהווים בסיס ליחסי אנוש בדורנו. כך הם פני הדברים כיום, וכך יהיו פני הדברים לעד.

זאת ועוד, הכללים, שניתנו במצוות התורה, מתאימים לכל התפתחות טכנולוגית, אף החדישה ביותר. לדוגמא: בתורה שבכתב ובתורה שבע"פ נמסרו לנו כללים של ל"ט (39) אבות המלאכות האסורות בעשייה בשבת. כללים אלו מתאימים הן למכשירים שהשתמשו בהם לפני אלפי שנים והן למכשירים חדשניים שממציאים אותם חדשים לבקרים בימינו. העוסקים בלימוד התורה יומם ולילה, מחברים ספרי הלכה רבים. בספרים אלו הם מדריכים את קהל קוראיהם כיצד לקיים את דיני התורה הנצחית בנסיבות הזמן המשתנות. אם כן, מובן שאין תחום שלא ניתן ליישם בו את דיני תורתנו.

בחוקים האנושיים ניתן למצוא פרצות או 'שטחי הפקר' שהמחוקק לא נתן את דעתו עליהם. בתורה, שניתנה ע"י הבורא, אין תופעה זו קיימת. פוסקי ההלכה שבכל דור ודור מבארים את עמדת התורה בכל מצב ובכל בעיה, וזאת בעזרת מערכת של כללי פסיקה. אמת, אדם הלומד תורה לפרקים, אינו מסוגל להעמיק בתורה ולחדור לצפונותיה, אולם תלמידי חכמים, ההוגים בה יומם ולילה, זוכים לסיוע מיוחד ממרומים כדי להאיר את עיני בני דורם ולהורות להם את דרך החיים.

בתיאטרונים של יון העתיקה ושל רומי העתיקה הועלו הצגות שניסו לשים ללעג ולקלס את תורת ישראל. בין השאר, לעגו ליהודים המבזבזים לריק שביעית מזמנם בשמירת השבת, ומכלים בכך את האנרגיה הלאומית. חלפו דורות, ועקרונות השוויון והצדק החברתי חדרו אט אט לתודעת העמים. הללו אימצו את עקרונותיה של השבת, זו שהושמה בעבר ללעג ולקלס. אמנם הם לא זכו להבין את משמעות קדושת השבת, ובחרו במעטה החיצוני בלבד, אך גם כך הדבר מהווה דוגמא, כיצד הקדימה התורה באלפי שנים את האנושות כולה בעקרונותיה ההומניים.

עם ישראל צעד בדרך שהתוותה לו התורה מראשית היותו לעם, וימשיך לצעוד בה עד סוף כל הדורות. ייתכן שעוד יקומו דורות, שיביטו בבוז אל חייהם הפרימיטיביים של בני המאה העשרים ואחת. אולם בתחום אחד יהיה שוויון מוחלט בין כל הדורות: ביכולתה הייחודית של התורה לתת תשובות ברורות לכל הבעיות המתעוררות, עקב התמורות המתחוללות בעולם המתפתח ללא הרף.