ראשית, אתייחס כללית לשאלה. כבר שנים רבות אנו נמצאים בעמדת המתנה, תוהים מתי ייערך אי פעם 'סמינריון חילוני', כלומר, מפגש פתוח לקהל הרחב, ובמפגש תינתנה הרצאות על הכלול במשנתה האידיאולוגית, הרעיונית והמעשית של החילוניות. כוונתנו היא למפגש בונה ומחכים העוסק בפן החיובי והעמוק של המשנה החילונית (אין כוונתנו למפגש הכולל רק דברי לגלוג על הציבור הדתי, תקיפתו ודברי הסתה נגדו).
ועתה לגופם של דברים. אציין כמה נקודות למחשבה אודות ההבדל המהותי הקיים בין שתי הדרכים הללו:
א. לדעת כל מעריציה וכל מתנגדיה, יש ליהדות אוצרות רוח רבים ביותר. אוצרות אלו מקיפים תחומים נרחבים ברעיון ובמעש, במחקר ובספרות. משנתה האידיאולוגית של היהדות משתרעת על פני כל תחומי העיסוק האינטלקטואלי, החל מחכמה עתיקה רווית הוד קדומים ועד לחכמת הדור האחרון. היהדות מלאה מזן אל זן במכמנים אין ספור. דומה שאין תחום בעולם, שנכתבו עליו כה הרבה ספרים כפי שנכתבו בתחום זה.
בתחום החילוני דומה שאין כלל חומר. כוונתי היא לחומר העוסק, כפי שהוזכר לעיל, בצד החיובי המסביר דרך חיים זו. הפן השלילי, כלומר ההתנגדות לדת, ה'איפכא מסתברא' וכדומה, אינה חכמה עצמית. הרי זה כאילו נשאל אנגלי מדוע הוא אוהב את ארצו ונאמן לה, והוא יענה לנו: "כי אני שונא את צרפת". האם צורת הסבר זו היא בבחינת משנה סדורה? האם על תשובות מסוג זה ניתן לבנות עם?
ב. ודאי שקיימת ספרות, ומצוי חומר רב בתחומים אין ספור המעסיקים אדם שאינו שומר מצוות: הסטוריה, גאוגרפיה, טכניקה, רומנים ועוד ועוד. אולם מה לכל אלו ולדת? מה מציבים החילונים, שאינם שומרים מצוות, מול תרי"ג המצוות? באופן עקרוני כל התחומים הללו אינם מיוחדים דווקא לחילונים. עוסקים בהם גם אנשים דתיים (לעתים רק לאחר 'סינון').
כל תחומי החיים המעשיים אינם חילוניים בדווקא (לנהוג במשאית זה חילוני או דתי?). 'סמינריון לחילוניות' חייב להתבסס על מסרים רעיוניים, על 'הרוח' שמעבר לחומר. עד כה לא הציגו אותה לפנינו.
ג. אמנם נכון, מדי פעם נעשו נסיונות ליצור הווי חילוני. את החגים הפכו ל'חגים חקלאיים' וכדומה. אולם, נדגיש שוב, דברים אלו אינם בבחינת נכס אידיאולוגי. לאחר עזיבת הדת נוצר ואקום. הנפש היתה צמאה לקורטוב רוחניות, ולכן ניסו ליצור מסגרות מלאכותיות מסוגים שונים. כידוע, מסגרות אלו לא האריכו ימים.
ד. היהדות טוענת שיש לה הוכחות לאמיתות האמונה, התורה והמצוות. כל מי שחפץ בכך, מוזמן לבוא, להאזין לדברים העמוקים, לבחון אותם, לשאול ולנסות לסתור אותם.
וביחס לצד האחר של המתרס דומני, שמעולם לא קם אדם רציני, שהכריז שיש לו הוכחות נגד האמונה. אנשים שאלו שאלות שונות: אולי? למה? מי אמר? וכו' וכו', אולם טרם שמענו על אדם שהוכיח דברים שהם בניגוד לאמונה. זוהי סיבה נוספת מדוע מעולם לא נערך 'סמינריון חילוניי".
מובן מאליו שאין אפשרות לערוך מפגש תרבותי, רציני ומעמיק ללא וודאות שהעמדות המוצגות בו, אכן,נכונות. קיים כלל הגיוני ידוע: "ברי ושמא – ברי עדיף". טרם נערך מפגש ה'אולי'!
ה. חשוב להדגיש שבדברינו אלו אין כל כוונה ללגלג על הצד שאינו שומר תורה ומצוות או להשמיץ אותו. אנו רואים צורך להדגיש זאת לנוכח העובדה, שאנו מושמצים לא אחת בכלי התקשורת המגמתיים ובמסגרות נוספות.
בתשובתי זו נעשה נסיון לבחון: "תרבות חילונית מהי?" לא תרבות של חילונים, אלא תרבות כשלעצמה, מצע רעיוני המסביר ומצדיק את אורח החיים החילוני. כאמור, עד כה לא נמצאה ולא 'הומצאה' תרבות זו.