קטנים אנו מלפרש את דרכי ה`. עם זאת, השאלה של מציאות הסבל והייסורים בעולם היא שאלה הנוגעת לחיי היום-יום. לכן, עלינו להשיב עליה תשובה לפי ערכנו והבנתנו.
_x000D_
אין ספק כי כל מה שאנו עתידים לבאר, אינו הסוף והתכלית של תשובה זו, שכן אין באפשרותנו, קרוצי חומר, לדעת את דרכי ה` עד תום. אך למרות זאת, חשוב לבאר את הנושא, כפי הבנתנו.
_x000D_
לנוכח העובדה ששאלה זו קשורה לשורשי הבריאה, עלינו להקדים מספר ידיעות נחוצות הקשורות לנושא זה.
_x000D_
מיד עם תחילת הבריאה נקבע היסוד כי אין מציאות של גילוי טובה, בלא שיקדם לה העדר. עיקרון זה מתבטא בכל התחומים. אין מציאות של צמיחת אילן ללא הריקבון המוקדם של הזרע המצמיח אותו. כמו כן, היום הראשון של הבריאה מתחיל ב"ויהי ערב", בהעדר אור. רק לאחר מכן נאמר: "ויהי בוקר". זו היא גם מציאות האדם בכל תחומיו. גם כוחות הנפש הטמונים בו אינם יוצאים אל הפועל, אלא דרך מציאות של העדר. כל מי שהתנסה אי פעם וחש פחד ממוות, יודע כי בשעה זו מתגלים באדם כוחות עצומים, כוחות שמעולם לא חלם שביכולתו להגיע אליהם. דווקא מציאות ההעדר היא המגלה את הטמון בנפשו פנימה, והיא המוציאה אותם מן הכוח אל הפועל.
_x000D_
מטרת הייסורים ותפקידם, ליצור את מקום ההעדר, דהיינו, את החלל שבו יוכל האדם לגלות את עצמו. כל עוד החיים מתנהלים בשלום ובשלווה, אין האדם מסוגל לגלות את כוחות הנפש הטמונים בו. רק באמצעות ההעדר מתגלים כוחות נפשו של האדם ובוקעים החוצה.
_x000D_
גם גילוי מציאותו של ה` לנבראים נעשה דווקא על ידי ההעדר. האדם נברא בצלם ובדמות, כמו שכתוב: "ויברא ה` אלוקים את האדם בצלמו" (בראשית א`, כ"ז). מעצם מציאותו הוא דומה ליוצרו. וכשם שברא הקב"ה את העולם יש מאין, מתוך העדר מוחלט, כן האדם שנברא בצלמו ובדמותו של ה`, עליו לברוא עולמות באותה בחינה, כביכול, ביצירת יש מאין.
_x000D_
בשל כך נקבעו ההעדר והחיסרון בכל מציאות הבריאה. תפקיד האדם בחייו למלא אותו חיסרון ולהשלימו. על ידי כך הוא זוכה להיות דומה לקונו. הייסורים מהווים את ה"ריק", את החלל שבו יוכל האדם לגלות את עצמו ואת כוחות הנפש הגנוזים בו. בכך, כביכול, הוא ידמה לה` יתברך.
_x000D_
דווקא אדם שקיימים אצלו העדר וחיסרון, ועל אף כל זאת הוא מתגבר, מתעלה ונלחם, מתוך מטרה לעבוד את ה` כראוי, הוא זה, שכביכול, יוצר יש מאין.
_x000D_
כאשר הטרדות והייסורים מרובים וגם כוחות הנפש והגוף נחלשו, אזי עומד היהודי בצלמו וביופיו. דווקא ההעדר והחיסרון, יש ביכולתם להיות מנוצלים על ידי האדם בכל רגע למען הפיכתם ל"יהלומים".
_x000D_
בדורות עברו חיו יהודים בעניות ובדוחק, אולם דבר זה לא הסיח את דעתם מתפקידם העיקרי עלי אדמות. היו מהם שסברו כי כך טוב להם, שכן הם חששו שמא בעקבות העושר ינוכה משכרם בעולם הבא.
_x000D_
החסרונות הבאים לשרתנו ולהצדיק את בריאתנו, אם נתעלה ונתאמץ אפילו מעט, נהיה יוצרי "יש מאין". בכך נשלים את תכלית הבריאה ונגלה בתוך ההעדר את אור ה`. בכך נביא את העולם לתיקונו ביתר שאת. זהו תפקידנו בעולמנו!
_x000D_