בתוכנית ששודרה לאחרונה בתקשורת הותקנה מצלמה נסתרת בחנות מסוימת במטרה לבחון את הגינותו של טכנאי.
_x000D_
לשם כך הביאו לו טלוויזיה שלא פעלה משום שהפכו את הסוללה בשָלט. כיצד ינהג הטכנאי – האם יהפוך את הסוללה ובכך יחסוך ללקוח הוצאה מיותרת, או שינצל את ההזדמנות כדי לגבות תשלום לתיקון שאינו נחוץ? בסופו של דבר טען הטכנאי שיש לקחת את הטלוויזיה למעבדת תיקונים בעלות של 230 ש"ח.
_x000D_
המקרה הזה, כמוהו מתרחשים לאלפים ורבבות בכל יום, מלמד על ההבדל העצום שאמונה בקיומה של השגחה עשוי לחולל באורח חייו של האדם. לו היה אותו טכנאי יודע שמסתכלים עליו ושכל מעשיו מתועדים ודאי שהיה מתנהג אחרת. כלומר, התנהגותו נובעת מתוך התחושה הפנימית שמעשיו נתונים לשיפוטו של מצפונו בלבד, ואיש מלבדו לא יודע על התנהגותו הנבזית.
_x000D_
סיפור דומה אירע לפני שנה כאשר הראו בטלוויזיה אדם חולה דיאליזה בשנות ה-70 לחייו שבא לקבל טיפול. במהלך הטיפול הניח החולה את מכשיר הטלפון הנייד שלו על מכונת הדיאליזה ונרדם. לפתע נכנס למקום אחד העובדים ומשהבחין שאין איש רואה את הנעשה לקח לעצמו את המכשיר. מה שאותו עובד לא ידע הוא שמצלמה שהותקנה במקום תיעדה את המקרה והסיפור שודר בתקשורת. לא קשה לתאר את תחושתו של אותו אדם כאשר קלונו התגלה ברבים…
_x000D_
מדהים להיווכח כיצד אנשים משנים את התנהגותם כשנדמה להם שאין איש רואה.
_x000D_
היהדות גורסת שהתובנה המכריעה שיכולה לסייע בשיפור ההתנהגות האנושית היא האמונה בהשגחה. מי שיודע שהוא נתון תחת השגחה – התנהגותו תהיה מוסרית יותר.
_x000D_
מי שמפנים את הפילוסופיה היהודית של ההשגחה, חייו ישתנו לחלוטין. תפעם בו השאיפה הבסיסית להיות טוב כי הוא מודע לכך שיש מי שמזהה ורואה את הטוב שבו, גם כשהוא נמצא בחדרי חדרים או במעמקי הג`ונגל האנושי. גם אם קורה לו משהו לא טוב – הוא לא בפוביה, ולא נכנס להיסטריה. הוא מבין שדברים אינם מתרחשים באופן אקראי. הוא יודע שיש לאירועים משמעות שגם אם משמעותם אינה נהירה לו כרגע.
_x000D_
שאלת ההשגחה עוררה עניין רב בקרב הפילוסופים הקדומים שנקטו עמדות שונות בסוגיה זו. אפלטון טען שהא-ל ברא את העולם באופן מושלם ומאז הוא מניח לו להתקיים ללא השגחה.
_x000D_
מבחינתו של אפלטון, אלוקים אינו מתערב בבריאה ולא מתעסק עם הנושאים הקטנוניים המעסיקים את מרבית בני המין האנושי. דעה דומה הייתה לפילוסוף היוני אפיקורוס. הלה טען – יש אלים אך אין השגחה. אפיקורס האמין בקיום האלוקים, הוא רק טען שהוא לא מסתכל ולא משגיח. (כיום "אפיקורס" הפך למטבע לשון המתאר אדם שכופר בקיום האלוקים, אבל הפילוסופיה המקורית של אפיקורוס לא הייתה כזאת).
_x000D_
לעומתם, אריסטו טען שקיימת השגחה תמידית אולם היא חלה רק על דברים נצחיים כמו השמש והירח. לגבי יתר הנבראים – הבורא הסתלק מהזירה והניח לעולם לרוץ בהתאם לחוקים שהתקין.
_x000D_
אחד מספרי היסוד במחשבת ישראל והפילוסופיה היהודית הוא "ספר הכוזרי" אותו חיבר רבי יהודה הלוי במאה ה-11 לספירה. הספר מבוסס על דיאלוג המתנהל בין מלך כוזר המחפש אחר האמת התיאולוגית לבין נציגי דתות ואסכולות פילוסופיות שונות.
_x000D_
בהמשך מתמקד הדיון בספר בעמדתו של הנציג היהודי, המכונה "החבר", שהשקפת עולמו מעוררת עניין רב אצל מלך כוזר.
_x000D_
בין היתר מעלה מלך כוזר במלוא החריפות את שאלת ההשגחה בה עסקנו מקודם. שואל מלך כוזר: "ואיך יחזק בנפשכם הדבר הגדול הזה, שיהיה לבורא אשר נתעלה ונתקדש ונתגדל, חיבור עם הבריאה הזאת הנבזה והמגונה". אתם, היהודים החכמים, איך יעלה בדעתכם שאותו אלוקים אינסופי מתעסק בדברים הקטנים והשפלים פה בעולם הזה. הרי העולם גדול – מה מעניין אותו אם ברכת או לא ברכת, אם אתה כן שומר תורה ומצוות או לא? זה לא מעניינו בכלל! זה קטן עליו! הוא כל כך – למה שיתעסק בזוטות הקטנות?
_x000D_
כאמור, זו אכן הייתה הדעה הרווחת בקרב הפילוסופים הקדמונים, שטענו – אלוקים לא מתעסק בדברים הקטנים. לכל היותר הוא נתן את הדחיפה הראשונה שהפעילה את העולם.
_x000D_
את התשובה היהודית לשאלה זו ניתן לתמצת בשני פסוקים המופיעים בספר תהלים: "רם על כל גויים ה`, על השמיים כבודו. ה` בשמים הכין כיסאו ומלכותו בכל משלה". כלומר, נכון, אלוקים אכן גבוה מעל גבוה, ובכל זאת "מלכותו בכל משלה".
_x000D_
הרציונל שמאחורי עמדה זו הוא פשוט והגיוני: אם יש מקום בבריאה שאלוקים אינו שולט בו – ואין זה משנה אם הדבר נובע מתוך חוסר עניין או חוסר יכולת – אזי הדבר מגביל את כוחו של אלוקים. לפי תפיסת היהדות הקדוש ברוך הוא אינסופי, ומבחינת הפרספקטיבה האינסופית המושגים "גדול" ו"קטן" מאבדים את משמעותם. גם האירוע הגדול ביותר הופך להיות זעיר כאשר קנה המידה הוא אינסופי ולכן אין כל הגיון לסווג את רמת ההתעניינות האלוקית לפי מושגי גודל.
_x000D_
בתפילת ההלל מופיע הפסוק: "מי כה` אלוקינו, המגביהי לשבת המשפילי לראות בשמים ובארץ". אכן, צודק מלך כוזר בטענתו שה` אלוקינו "מגביהי לשבת", ברם הדבר אינו סותר את העובדה שהוא "משפילי לראות בשמים ובארץ". זו גדלותו של האלוקים – שהוא מתערב גם בדברים קטנים..
_x000D_
אם נזדקק לאנלוגיה נאמר שההשגחה האלוקית היא כמו תשדורת רדיו.
_x000D_
מכיוון שגלי הרדיו מתפשטים למלוא המרחב ניתן לקלוט אותם גם במקומות מרוחקים או בעיר אחרת. בדומה לכך "גלי" ההשגחה כביכול נמצאים בכל מקום. אדם שהסלולארי שלו אינו פועל במקומות מסוימים, הדבר מעורר תהיות באשר לחברה המספקת את השירותים. אלוקים כזה שלא יודע מה קורה איתי בכל רגע, לא משדר לי בקטעים מסוימים – משהו מוגבל באלוקות שלו.
_x000D_
בספרו "אמונות ודעות" מסביר רבי סעדיה גאון (חי במאה ה-9) שהמושלמות הגדולה ביותר היא התערבותו הטוטאלית של האלוקים בכל עניין. אלוקים הוא אינסופי, ומשום כך השגחתו אף היא אינסופית.
_x000D_
לאור ההשפעה המכרעת שיש לאמונה בהשגחה על חייו של אדם לא פלא שעיקרון זה תופס מקום מרכזי בעולמה של היהדות. פסוקים רבים במקרא עוסקים בנושא ההשגחה: "בכל מקום עיני ה` צופות, רעים וטובים" (משלי). "משמים הביט ה` ראה את כל בני האדם, ממכון שבתו השגיח אל כל יושבי הארץ". "כי ה` עיניו משוטטות בכל הארץ" (תהילים). הנביא ירמיהו מתלונן: "הוי המעמיקים מה` להסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם ויאמרו מי רואנו ומי יודענו?".
_x000D_
כלומר, הנביא מקונן על הטכנאי שתיארנו בתחילה…
_x000D_
על גישה זו אומר הנביא יחזקאל משפט תוכחה חמור מאוד – "ויאמר אלי (ה`): עוון בית ישראל ויהודה גדול במאוד מאוד. ותימלא הארץ דמים והעיר מלאה מטה. כי אמרו עזב ה` את הארץ ואין ה` רואה".
_x000D_
למה מלאה הארץ דמים? למה חרב שולטת בארץ? כי אמרו עזב ה` את הארץ ואין ה` רואה. החטא גדול ביותר, הבסיס לחטאים רבים וקשים, היא המחשבה ש"לית דין ולית דיין". אין שופט ואין משפט ואיש הישר בעיניו יעשה.
_x000D_
האמונה בהשגחה מעוגנת גם בי"ג עיקרי האמונה אותם ניסח הרמב"ם כאמונות היסוד שמי שאינו מקבל אותן אינו נחשב למאמין בתורת ישראל. בעיקר הראשון כותב הרמב"ם: "אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתעלה שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים והוא לבדו עשה עושה ויעשה לכל המעשים".
_x000D_
בדומה לכך כותב הרמב"ן (רבי משה בן נחמן) שחי מעט אחרי זמנו של הרמב"ם: "אין לאדם חלק בתורת ה` עד שנאמין בכל דברינו ומקרינו שכולם מאת ה` אין בהם טבע ומנהגו של עולם".
_x000D_