בגוף האדם מצויות שתי מערכות שונות הנוגדות האחת את רעותה: המערכת הייצרית, הרצונית, והמערכת השכלית, ההגיונית.
_x000D_
המערכת הראשונה נעזרת בשני אברים: בעיניים ובלב. הם מראים לאדם את כל ה"טוב", הנאה, המושך והקוסם. הם יוצרים את התשוקה לתענוגות, והם המנתבים את הדרך לשאר אברי הגוף לעשות את רצון יצרם.
_x000D_
המערכת השניה – השכלית, ההגיונית – יכולה, בגלל נסיונה הרב, חכמתה וידיעותיה, להבין מה טוב לגוף באמת. מערכת זו יודעת מה עליו לעשות, כיצד עליו לתפקד ובאלו דרכים עליו ללכת. תפקידה של מערכת זו לנטרל את המערכת הייצרית, למתן את תשוקותיה ולמנוע מהגוף להגרר אחר הוראותיה. אם אמנם תצליח מערכת זו לפקח על המערכת הראשונה – תיווצר בגוף הרמוניה ושלמות, והאדם יתפקד בצורה חיובית.   
_x000D_
כאשר האדם ירצה לחזור לאיזון המושלם – הוא יצטרך, בראש ובראשונה, להחזיר למערכת השכלית את רסן השלטון, ולכופף תחתיה את המערכת הייצרית. אם אמנם, יצליח בכך – תחזור השלמות לקדמותה, והדרך לתשובה פתוחה.
_x000D_
אולם תחילה יש לשחרר את השכל משלטונו של היצר. יש ליצור ניתוק והפרדה בין משעבד למשועבד, ולקרוא דרור לשכל ה"שבוי". זוהי, איפוא, העבודה הקשה של השב בתשובה. צום יום הכפורים מסייע לו להצליח בה.
_x000D_
חמשת העינויים שאנו מקבלים על עצמנו נמצאים כולם בתחומי היצר ותשוקות הגוף. אנו מפסיקים כל עיסוק באלה, ונוטשים כל מעשה שיש בו משום טיפוח הגוף וסיפוק תאוותיו. ביום זה נוצרת הרפיה מירבית מכל הרצונות והיצרים. הרפיה זו יוצרת את הנתק הראשוני בין השכל לבין היצר, ומביאה אותם להפרדה מלאה. כוחו של היצר עומד לו, רק כאשר הוא מקבל את משאלותיו, דרישותיו ותאוותיו. באם נענה אותו – הוא יחלש, יתמוסס, יתפרק ויסוג.
_x000D_
ההתנתקות מרצונות גשמיים ביום זה, מאפשרת להתרכז ביעדים הרוחניים. הויתור על משאלות הגוף, מוביל להעדפת משאלות השכל.
_x000D_
מציאותו של הקב"ה בתוכנו ביום זה וקרבתו אל כל אדם, הקורא לו באמת – מבטיחה, שמאמצי האדם להשליט מחדש את המערכת השכלית על המערכת היצרית – יוכתרו בהצלחה.

_x000D_