התיחכום של העכביש
בעולם ידועים כ-35,000 מינים של עכבישים, וחוקרים שונים מעריכים שייתכן והמספר הינו כפול. שני שליש מבין מיני העכבישים נוהגים לטוות רשתות.
העכביש הוא בעל חיים עיוור, עם מערכת עצבים מוגבלת, שבונה מבנה מורכב בסביבה בלתי צפויה. העכביש מבצע חישובים שבני אדם היו מתקשים בהם: מה גודל המרחב הפנוי? כמה משי עומד לרשותו? אלו נקודות אחיזה יש לו? עכבישים אינם רובוטים קטנים המבצעים את אותו מעשה שוב ושוב. הם גמישים ומתוחכמים.
העכבישים הם למעשה יצורים חלשים ביותר, והכוח היחיד שיש להם הוא קורי המשי הדביקים שהם מפרישים. כאשר חרק מסויים נדבק אל הקורים, מתקרב אליו העכביש, ובמקרה הצורך הוא משחרר קורים נוספים אל החרק כדי שזה יידבק בחוזקה.
העכבישים נוהגים להשלים את רשתותיהם במהלך הלילה, עד לרגעים האחרונים לפני עלות השחר. זאת כדי להקטין למינימום את ההיחשפות לטורפים באור היום, וגם כדי שהכל יהיה מוכן לשעות העומס של מעוף החרקים.
העכבישים נתונים לסיכון מצד ציפורים או שפיריות ענק שהם טסים כמסוקי ענק התוקפים מן האוויר. עכבישים מסויימים סובלים מצרעות שתוקפות אותן ומטילות עליהם ביצה. לאחר זמן בוקע ממנה הזחל שהופך ל"טפיל" על העכביש הפונדקאי שלו, וניזון מדמו עד שהוא מחסל אותו כליל.
נתון נוסף: העכבישים אוכלים בכל יום בממוצע כ-15 אחוזים ממשקל גופם, ולשם כך הם זקוקים למלוא התיחכום, כדי לשרוד.
בניה חסכונית של רשת
רוב הקורים של העכבישים בנויים בצורת גלגל. מכיוון שהמעגל הוא הצורה המושלמת ביותר, הרי שזוהי הדרך ליצור שטח גדול ביותר מכמות מסויימת של קורים. גם המבנה ההנדסי של הגלגל הינו החזק והיציב ביותר. באורח פלא העכביש "יודע" זאת…
את הקורים, בונות בעיקר העכבישות, הצריכות מזון רב כדי לייצר ביצים, והן לא מפסיקות לטוות רשתות כל ימי חייהן.
יש עכבישים שאוכלים את רשתותיהם וטווים אותן מחדש עד חמש פעמים ביום – כדי להגיע למכסימום של גמישות הקורים. קורים בלתי טריים עלולים לא לשמש לתפקידם ולא ללכוד את החרקים המעופפים. וכמובן יש גם צורך באחזקה וטיפול שוטפים, במקרה שבו קורים נקרעים ע"י הרוח או הגשם, או על ידי יצורים שהצליחו לחמוק מן הקורים.
עכבישים מעופפים
כאשר עכביש מתכוון לעבור דירה, הוא עולה עד לנקודה גבוהה, ומשחרר כמות של קורים על מנת לעוף גבוה עם זרמי האוויר, ממש כמו עפיפון. הוא פורש את גפיו לצדדים, לריחוף מירבי. באמצעות תימרונים אוויריים יכול העכביש להגיע עד לגובה של ארבעה קילומטרים ויותר, ועד למרחק של
גילו כי כמחצית מהעכבישים בשדה בגודל עשרה דונמים, הגיעו לשם בדרך האוויר. תארו לעצמכם 1800 עכבישים המרחפים במצנחי המלמלה שלהם יום יום, ממש כמו פלוגת צנחנים… חוקר בריטי חישב פעם כי יש יותר ממאה אלף עכבישים בשטח של דונם אדמה חקלאית, ושמשקלם של החרקים הנאכלים בכל שנה בבריטניה על ידי העכבישים – עולה בהרבה על משקל כל בני האדם…
מלאכת אריגה מופלאה
העכביש מוציא את המשי מתוך שש גבשושיות טוויה, שכל אחת מהן דומה למזלף עם כמה נקבים זעירים. כל נקב מחובר לסוג מסויים של בלוטת משי. המשי מגיע אל הנקב כנוזל. החומצות האמיניות משתלבות יפה זו בזו, יוצרות קשרי מימן, וכך מופק קור מוצק. הנקב גם מווסת את קוטר הקור ואת קצב הזרימה שלו: הוא יפריש קור עבה יותר כאשר העכביש גדול וכבד, וקור דק מהרגיל כאשר העכביש נעזר ברוח כדי לעבור ממקום למקום.
העכביש נוהג לבנות "פיגום, ראשוני, וכאשר הוא בונה את הרשת הסופית, הוא בולע את קטעי הפיגום שכבר לא נחוצים, וממחזר את המשי. הספירלה הקבועה עשויה משי דביק. העכבישים נזהרים להלך רק על המסגרת הלא דביקה, שמשמשמת כשלד עבור הרשת הצפופה והדביקה.
המשי הדביק חייב להיות גמיש ביותר. הוא נמתח עד לארבע פעמים מאורכו הרגיל, כאשר מישהו מתנגש בו. עכבישים מסויימים גם מחזיקים את חישורי הרשת מתוחים, ומשחררים אותם כאשר חרק מתנגש בהם, כדי שהוא לא יועף מעוצמת החבטה, וכך הם מבטיחים שהדבק ילכוד אותו.
אומנות מדהימה של טוויה
משי העכביש גמיש מניילון וחזק מפלדה. הקורים משמשים לשימושים שונים: חוט הליכה, כולל הליכה באוויר, כאשר העכביש יורד באמצעותו מלמעלה למטה תוך כדי ייצורו (!), מסגרת לרשת, שק להטלת ביצים בתוכו, קן או מלכודת חרקים. לפי הצרכים השונים משתנה עוביו של הקור, עבה או דק, וכן לח או יבש, דביק או צמרי.
לרוב העכבישים שלושה זוגות של גבשושיות טוויה המכוסות במאות נקבים פולטי משי – פתחים חיצוניים של בלוטות המשי. הנקבים נפתחים ונסגרים על ידי העכביש באמצעות שרירים.
טוויתה של רשת הגלגל – הרשת נפוצה ביותר – מתרחשת בארבע שלבים: שלב הקורים הראשוניים, שלב המסגרת והחישורים, שלב ספירלת העזר, ושלב הספירלה הדביקה.
שלב הקורים הראשוניים – בשלב זה מגשר העכביש על הפער שבין העצמים השונים באיזור, על ידי הנחת חוט הליכה, ואז יוצר צורה של כוכב פשוט – כמה קורים החוברים אל סביבתם ומתאחדים בנקודה אחת, במרכז הגלגל.
שלב המסגרת והחישורים – בשלב הבא מתחיל העכביש להניח את המסגרת החיצונית – "מעטפת". הוא מניח קורים מסביב, ואז מניח פסים שהם חישורי קבע.
שלב ספירלת העזר – זהו אריג חזק אך בלתי דביק, המשמש לו כפיגום וסמן לבניית הספרילה הדביקה. העכביש משתדל ללכת על ספירלה זו בלבד כדי שלא להידבק בעצמו (למרות שרגליו משומנות מעט וכך הוא איננו נדבק) וכדי שלא לפגום ביעילות הקורים הדביקים.
שלב הספירלה הדביקה – רק בשלב האחרון מתחיל העכביש ליצור את קורי הלכידה הדביקים, כשהוא מתקדם לקראת המרכז. בסיום שלב זה בונה העכביש קטע נוסף של ספירלת עזר במרכז, והוא מתיישב במרכז ומצפה לארוחה.
הזמן הנדרש לעכביש לבניית רשת הגלגל אורך בממוצע פחות משעה וחצי. אם תרצו לבדוק רשת של קורים, כדאי שתיעזרו באבקה, כגון קורנפלור, אותה תפזרו באוויר. זאת משום שהקורים דקים ביותר ורבים מהם אינם נראים לעין האנושית. כך תוכלו לראות את האריגה המופלאה של הקורים, ועם קצת סבלנות תראו גם את העכביש הנרגז על קלקול הקורים, מתרוצץ ובונה את הרשת מחדש.
שלושת אלפי חיישנים
במקרים רבים נזקק העכביש להגיע במהירות אל הטרף, כדי להבטיח את לכידתו. זבוב מצוי נשאר ברשת הגלגל כחמש שניות בממוצע. החוקרים מעריכים כי למעשה, עד 80 אחוזים של חרקים נמלטים בסופו של דבר מהרשת. העכביש מסתמך על כשלושת אלפים חיישני תנודות, שרובם מצויים על רגליו הדקות, כדי להרגיש את הטרף מתנדנד ברשת. אם תדחפו אצבע לתוך קורי עכביש, בעדינות, סביר להניח שתבחינו בעכביש מתקרב במהירות למקום הנגיעה.
העכביש המתקרב זקוק גם לבחון את הקורבן הפוטנציאלי, שכן לעתים מדובר בחרקים ארסיים העלולים לתקוף אותו. ישנם עכבישים שמסוגלים להזריק לקורבנם חומר משתק או לעטוף אותו בקורים, אבל ישנם מקרים שהעכביש פשוט מעדיף לעמוד במרחק בטוח ולחתוך את הרשת, כדי לשחרר את קורבנו. אם המסגרת ניזוקה קשה, הוא אוכל את הרשת ובונה רשת חדשה.
העכביש שמתחבר למים
ישנם עכבישים שמפליאים בשיטותיהם להשגת מזון.
אחד העכבישים המפליאים הינו עכביש ממין וונדילגרדה הנוהג למתוח כעין חבל לוליינים לרוחבו של פלג, ו"מדביק" את רשתו אל המים הזורמים!
העכביש יורד אל המים על גבי חוט, כמו מטפס הרים המחליק על חבל, ונוגע קלות במים בגבשושיות טווית המשי שבחלקו האחורי. בתמרון קצר זה מצליח העכביש לחבר חוט משי דקיק אל מים זורמים – דבר שבני האדם אינם מסוגלים לבצעו ולו בעזרת המכונות המשוכללות ביותר!
מדובר במלאכה מדהימה, שכן נפילה מן הקורים פירושה מוות עבור העכביש שאינו מסוגל לשחות.
מצוי זן של עכביש המשתמש בכדור דביק המחובר לחוט. העכביש מחקה את ניחוח העש על מנת שהעשים יבואו לקרבתו, ואז הוא חובט בהם בכדור ומושך אותם אליו כשהם דבוקים לכדור ואינם מסוגלים להשתחרר.
סוג אחד של עכביש יוצר את הרשת שלו באופן שהיא יכולה להפוך בן רגע מקעורה לקמורה. העכביש מותח חוט מטבור הרשת לאחור, וכך נוצר מעין מנגנון קפיצי שמחליף ברגע את צורת הרשת. הסיבה לכך היא שהעכביש "גילה" כי יתושים רבים נוהגים לעוף כשגפיהם קדימה, וכאשר הם מרגישים את הקורים, הם נמלטים על עקבותיהם. באותו רגע הרשת "מזנקת" אליהם ומדביקה אותם מאחור.
זכינו לסקור מעט מתכונות העכביש, שגם הן מצביעות על נפלאות הבורא ועל עולמו המופלא.