כבר עשרים שנה הוא נושא את התואר "שמש הקהילה". את מלאכתו הוא עושה במסירות ובנאמנות. מדי בוקר הוא פותח את דלתותיו של הבניין המכובד, מדליק את האורות, פותח את הוילונות, אוסף את שאריות הלכלוך שהשאירו אי אלו פקידים שעבדו עד השעות הקטנות של הלילה. דואג שהכל יתפקד כראוי.
מגיל שלש עשרה הוא עובד שם, מאז שאביו עליו השלום הלך לבית עולמו, ועול פרנסת הבית נפל על כתפיו כבכור האחים. הוא התקבל לעבודה, תחילה מתוך רחמים, ולאחר מכן מתוך הערכה. הם שילמו לו משכורת הגונה והתייחסו אליו יפה.
עד שהגיע ראש הקהילה החדש.
צעיר ומלא מרץ, גדוש רעיונות חדשניים, החל משנה סדרי בראשית. הוא קבע תקנון חדש, שינה את סדרי קבלת הקהל, פתח ערוצים נוספים לתקשורת בין פקידי הקהילה לאנשיה ושלח את העובדים להשתלמויות. שום דבר לא נשאר כמו שהיה. רק השמש.
גם תורו הגיע.
כשהתפנה ראש הקהילה מעיסוקיו, קרא לשמש וביקש לשוחח עמו. דרש בשלומו, התעניין בעבודתו ודרש גם לדעת על חייו הפרטיים. הוא סיפר לו על ילדותו הקשה בבית דל וחסר אמצעים, על כך שלא היה לו כסף לשלם למורים שילמדהו קרוא וכתוב, ואת המעט שלמד שכח. על אביו שנפטר בצעירותו והותירו בודד במערכה. "הקהילה היא כל חיי", סיכם השמש את נאומו הקצר.
ראש הקהילה לא היה מרוצה. "לא מתאים שעובד של הקהילה לא ידע קרוא וכתוב. זה לא מכובד! אתה מוכרח ללמוד!" חתם את השיחה והשאיר את השמש מסופק לגבי עתידו.
הוא החליט לא להמשיך בעבודתו.
הוא חש צורך לעשן סיגריה. למרות שתמיד נמנע מכך. בער לו שעבודתו אינה מוערכת בגין אי ידיעת קרוא וכתוב. הוא חיפש מקום שבו יוכל לקנות סיגריות, הלך מחנות לחנות, מרחוב לרחוב. רק לאחר דקות ארוכות הוא מצא חנות קטנה בקצה העיר שמכרה מוצרי עישון.
האסימון נפל. הוא התחיל למכור סיגריות.
בתחילה רכש חפיסה ומכר בודדות. אחר כך רכש מספר קופסאות ומכר. ובתוך זמן קצר היה לו דוכן של קבע. מהר מאד הפך הדוכן לחנות של ממש. העסק התרחב, נוספו לו סוכנים, מפיצים, עובדים. בהמשך היתה רשת ארצית של חנויות בעלת כח כלכלי אדיר.
הוצעה לו הצעה לו לחתום חוזה עסקי עם חברה דומה בחו"ל, עסקה שאמורה להגדיל את המחזור השנתי בעשרות אחוזים. שני המנהלים ישבו יחד בלובי של מלון מקומי מפואר. מסמכים שנוסחו בקפידה על ידי עורכי דין ותיקים הונחו על השולחן, והוא התבקש רק לקרוא ולחתום.
"איני יודע לקרוא!" אמר בפשטות.
אלף סימני שאלה הצטיירו על פניו של היושב ממול. "אתה? את שהצלחת להגיע בתוך שנים ספורות למעמד כלכלי כזה?!"
הוא חייך ואמר: "לו ידעתי לקרוא, הייתי נשאר שמש בבניין הקהילה!"
_x000D_
_x000D_
התוצאה אינה קשורה כלל לכך שהוא אדם מוכשר, מלומד ומשקיע… התוצאה קשורה אך ורק למה שנגזר עליו במרומים. הכל בידי שמים.