למרבית הפלא, גם המציאות הגשמית היא מעבר לתפיסת האדם. האדם מסוגל רק להתרשם מתנודותיה-זעזועיה של מציאות זו על ידי אחד מחושיו המתאים לקליטת התנודות, אך אין באפשרותו לזהות את מהותה העצמית של מציאות זו. לדוגמה, כאשר אנו מתבוננים באילן, איננו רואים את האילן עצמו, אלא את תנודות גלי האור הנשלחים ממנו ומצולמים בעדשות עינינו. גלים אלו יוצרים במוחנו את תמונתו של האילן. לאמיתו של דבר, קלטנו רק את התמונה הפנימית שבתוכנו, אף שנדמה לנו שאנו רואים את המציאות העומדת מול עינינו. גם אם ניגש לאילן ונמשש את ענפיו, לא נחוש באילן עצמו, אלא בתנודות האלקטרונים היוצרים בחוש המישוש שלנו תחושה סובייקטיבית של חומר מוצק.
מהו האילן עצמו? זאת לא נדע לעולם!
מצב זהה קיים לגבי כל סוגי הקליטה האנושית. הם אינם אלא התרשמויות סובייקטיביות של החושים. ההתרשמויות נגרמות על ידי מציאות אובייקטיבית קיימת, אך את מהותה אין באפשרותנו להבין.
כיום ידוע, שעינינו מסוגלות לטעות, ולא לדייק בראייתן. דוגמה אופיינית לכך היא ההבחנה בין הצבעים השונים. עיני בשר ודם רואות את הים בצבע כחול, למרות שלאמיתו של דבר, כל בר דעת יודע שלמים, כולל מי הים, אין צבע. השתקפות האור במים היא המראה לעינינו את צבע התכלת. המסקנה היא, שהעין האנושית מסוגלת לשגות.
קיים דמיון המטעה את בני האדם. נדמה לאדם שהוא רואה ומזהה את העולם הנמצא מחוץ לו, ולאמיתו של דבר, הוא מכיר את מה שנרשם בתוכו כתוצאה מקיומה של מציאות זו.
למעשה, גישה זו, שנתחדשה בעקבות המחקר המדעי בן זמננו, מתאימה גם להבנת הנושא האלוקי. ברור הדבר, והמדע מודה בכך בפה מלא, שהתהוותה של המציאות החומרית אינה ניתנת להשגה, קל וחומר שאין כל אפשרות להשיג את מהותה של המציאות האלוקית. מהלך החשיבה בתחום זה הוא כדלהלן:
תחומיה של המציאות שאנו חיים בה, אינם מסתיימים בגבולות הדמיוניים שהצבנו לה, בהתאם להתרשמותנו הסובייקטיבית. מעבר ליקום החומרי קיימת מציאות אלוקית אין סופית, ולנו, כבני אנוש, אין 'כלים' להבין את מהותה ואת עצמותה. מציאות זו שולחת מעין תנודות, גלים רוחניים אלוקיים, הניתנים לקליטה אנושית באמצעות חוש רוחני אלוקי שנטע האלוקים באדם. כאשר ייקלטו גלים אלו בחושיו של האדם, הוא "יראה את האלוקים", הוא יחוש בקרבתו, ומציאות רוחנית זו תהיה עבורו מוחשית וברורה, כתחושתו הנובעת מעצמים גשמיים הנקלטים בחושיו הגשמיים. לאדם זה לא יהיה כל ספק באמיתותה של המציאות האלוקית.
מכוחה של המציאות האלוקית האובייקטיבית נוצרת באדם תחושה סובייקטיבית ברורה של אלוקות. באופן כללי, היא ממלאת עולם ומלואו, אך עם זאת, מורה דרך לכל אדם ואדם בהשגחה פרטית, אינדבידואלית ומדוייקת.