תענית אסתר
_x000D_
א. מתענים בי"ג באדר – כי בימי מרדכי ואסתר נקהלו ביום י"ג באדר להילחם ולעמוד על נפשם והיו צריכים לבקש רחמים ותחנונים שיעזרם ד' להינקם מאויביהם. 
_x000D_
ב. תענית זה אינו חובה לכן יש להקל בו לעת הצורך כגון מעוברות או מניקות או חולה שאין בו סכנה ואפילו רק כואבי עיניים שאם מצטערים הרבה לא יתענו ויפרעו אח"כ אבל שאר בריאים לא יפרשו מן הצבור.
_x000D_
ג. תענית אסתר ביום חמישי י"ג אדר תשפ"א 25-02-2021

_x000D_
_x000D_

    זמני התענית:
_x000D_
     כניסה (לפנות בוקר)           יציאה
_x000D_
     ירושלים        04:59          17:59                 
_x000D_
     תל אביב       05:01          17:53
_x000D_
     חיפה            05:00          17:52
_x000D_
     באר שבע      05:01          17:54

_x000D_
_x000D_

זכר למחצית השקל
_x000D_
בערב פורים קודם מנחה נוהגים לתת מחצית מהמטבע הקבוע באותו מקום וכל מקום כמקומו וכשעתו.
_x000D_
יש שנהגו לתת 3 מטבעות של מחצית הדולר (עד 1964 היו מטביעים כסף טהור) ונחשב כמטבע של ארץ ישראל .
_x000D_
יש שנהגו לתת כמשקל מחצית השקל כסף טהור 9.6 גר'
_x000D_
(2.85 ש"ח לגרם כסף) כ28 ₪.

_x000D_
_x000D_

פורים
_x000D_
א. יש ללבוש בגדי שבת בפורים, ואף בליל פורים נכון ללובשם. (מ"ב תרצ"ה סק"ג).
_x000D_
ב. אף בלילה צריך להרבות בסעודה קצת. (פחות מביום שהוא זמן חיוב סעודת פורים) וכשיבוא לביתו מקריאת המגילה יהיו נרות דולקים ומיטה מוצעת.

_x000D_
_x000D_

הזכרת על הניסים:
_x000D_
א. אומרה בשמונה עשרה בברכת ההודאה, ובברכת המזון לפני ועל הכל .
_x000D_
ב. שכח לומר: אם לא סיים ברכת הטוב שמך (בברכת המזון על הארץ ועל המזון) חוזר. אמר ברוך אתה ה' אינו חוזר.
_x000D_
ג. שכח ונזכר קודם שסיים שמונה עשרה, יכול קודם יהיו לרצון לומר יה"ר שתעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשית לאבותינו בימים ההם וכו'.
_x000D_
ד. בברכת המזון אין חוזרים על שכחת "על הניסים" כיון שיש דעות שיכול לצאת ידי חובת סעודה אף בבשר ודגים ללא פת.

_x000D_
_x000D_

קריאת המגילה:
_x000D_
א. חייב אדם לקרוא המגילה בלילה, ולחזור ולקוראה ביום.
_x000D_
ב. חיובה בין לאנשים בין לנשים שאף נשים היו באותו הנס. (תרפ"ט ס"א)
_x000D_
ג. נהגו לחנך גם את הקטנים לשומעה, קטנים מאוד שמפריעים לאחרים לשמוע אין להביאם לביהכנ"ס. (מ"ב שם סקי"ז). (ובודאי, שאין לגדולים לנהוג מנהג קטנים.. ולהפריע ).
_x000D_
ד. כיון שמצוות צריכות כוונה יש לשומע לכוון לצאת, ולבעל קורא לכוון להוציא את השומעים ידי חובתם.
_x000D_
ה.יש לדקדק ולשמוע כל קריאת המגילה בלי להשמיט שום תיבה, אם לא שמע מילה אחת יכול לקוראה בעל פה או מתוך חומש וכדו' ולהזדרז 'להדביק' את המקום בו נמצא הבעל קורא.

_x000D_
_x000D_

ברכות המגילה
_x000D_
א. קודם קריאתה בלילה מברך ג' ברכות, על מקרא, שעשה ניסים ושהחיינו.
_x000D_
ב. בקריאת היום לדעת השו"ע (וכן נהג הגר"א) אינו מברך שהחיינו אך דעת הרמ"א שמברכים ומכוונים גם על שאר מצוות היום.
_x000D_
ג. יש לבעל קורא קודם שמברך הברכות ביום להזכיר לשומעים לכוון אף על שאר מצוות היום.
_x000D_
ד. צריכים השומעים לענות אמן על הברכות, אך לא יענו ברוך הוא וברוך שמו כיון שהוא הפסק.

_x000D_
_x000D_

הברכה:
_x000D_
א. יש לעמוד בשעת אמירת הברכות (תר"צ סק"א).
_x000D_
ב. אין לדבר כלל ואפילו מילה אחת!! מתחילת הברכות שלפני הקריאה, עד סיום קריאת המגילה.
_x000D_
ג. אחר סיום קריאת המגילה מברך (הבעל קורא ומוציא הקהל) ברכת "הרב את ריבנו"
_x000D_
ד. הפיוט 'אשר הניא' אומרים כל הקהל .
_x000D_
ה. בבוקר אין אומרים אשר הניא. (מפני שנהגו לומר פיוטים אחרים, אף שכיום אין אומרים פיוטים כלל).
_x000D_
ו. על אף שאשה חייבת בשמיעת המגילה אינה מוציאה האנשים (משום כבוד הציבור, או משום שחיובה אינה אלא בשמיעה ולא בקריאה) ואפי' חבורת נשים לכתחילה לא תקרא. אבל יכולה אשה לקרוא לעצמה ולהוציא בקריאתה אשה יחידה (תרפ"ט מ"ב סק"ז ובשעה"צ סקט"ו).
_x000D_
ז. כיון שמצוות האשה במגילה אינה מצוות קריאה אלא מצוות שמיעה בלבד. אשה הקוראת מגילה אינה מברכת על מקרא מגילה כברכת האנשים, אלא 'לשמוע מגילה' וי"א לשמוע מקרא מגילה.
_x000D_
ח. פורסים את המגילה קודם קריאתה כאגרת, וקודם ברכת אשר הניא גוללה ואח"כ מברך.
_x000D_
ט. אחר קריאת המגילה אומר ואתה קדוש ואחר כך קדיש.

_x000D_
_x000D_

מתנות לאביונים
_x000D_
א. הכל חייבין במתנות לאביונים בין אנשים ובין נשים .
_x000D_
ב. שיעורה: שתי מתנות לשני אביונים דהיינו מתנה אחת לכל אביון. שיעור מתנה הביא במשנה ברורה (תרצ"ד סק"ב) בשם הריטב"א שמספיק אפילו מתנה שווה פרוטה. מקובל משמו של הגרי"ש אלישיב זצ"ל שזה היה רק בזמנם שהיה בשיעור שווה פרוטה שיעור סעודה (עי' בסמ"ע שו"ע חו"מ ספ"ח סק"ב) וכיון שהיום שווה פרוטה אין בו שיעור סעודה צריך לתת לכל הפחות שיעור סעודה. בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל כתבו שמתנות לאביונים אין שיעורו קבוע אלא משערים על פי הנותן והמקבל.
_x000D_
ג. יוצאים ידי חובה במתנות לאביונים אף אם נותן מיני מאכל לעני. (מ"ב תרצ"ד סק"ב). ומשמע מדבריו שדווקא מיני מאכל שיכול להשביע בהם רעבונו אך בגדים וכלים לא יצא.

_x000D_
_x000D_

משלוח מנות
_x000D_
א. חיובה שתי מנות לאדם אחד, וצריך שיהיו המנות ראויות לאכילה מיד.
_x000D_
ב. שיעור מנה אינו נקבע ע"פ ערך ממוני אלא מנה חשובה.
_x000D_
ג. י"א שאדם חשוב (כלומר חשוב בממונו שדרכו לאכול מאכלים משובחים) יש לשלוח לו מנה הנחשבת אצלו . ובביה"ל (תרצ"ה ד"ה חייב) בשם חיי אדם שנכון ליזהר בזה לכתחילה.

_x000D_
_x000D_

משתה ושמחה
_x000D_
שני מנהגים מובאים בפוסקים לגבי סעודת פורים כאשר פורים חל בערב שבת.
_x000D_
א. יש שכתבו להקדים את הסעודה לשחרית, ובדרך זו יוכלו בערב לעשות סעודה מכובדת בליל שבת.
_x000D_
ב. ויש שכתבו לעשות סעודת פורים אחרי צהרים ולהמשיכה עד כניסת שבת, ובכניסת שבת לעשות קידוש, "פורס מפה ומקדש" ואז להמשיך בסעודה כסעודת שבת.  בדרך זו יכולים לסיים את מצוות היום ואת ההכנות לשבת קודם סעודת פורים, ואז לערוך סעודת פורים שתתחבר לסעודת השבת. וכן העיד המאירי שכך היה מנהגם: "ואף אנו ואבותינו נוהגים בפורים שחל להיות ערב שבת שמתחילין בסעודה מבעוד יום עד שיקדש היום ופורסין מפה ומקדשין וגומרין את הסעודה.

_x000D_
_x000D_

לבוחרים לנהוג בשיטת "פורס מפה ומקדש" יש לנהוג כך:
_x000D_
א. יש להתפלל מנחה לפני הסעודה.
_x000D_
ב. כאשר מגיע זמן הדלקת נרות, על הנשים להדליק נרות שבת. לאחר מכן, קודם השקיעה, יש להפסיק את הסעודה (אך לא לברך ברכת המזון) ולהתפלל מזמורי קבלת שבת ולכה דודי כנהוג. ולהתפלל ערבית* . ניתן אף ללכת לבית הכנסת לקבלת שבת ולערבית, אך אם הולכים לבית הכנסת צריך שחלק מהסועדים, כגון הנשים, יישארו במקום הסעודה. ולשיטת הרמ"א אין צריך.
_x000D_
ג. יש לכסות את החלות ולעשות קידוש. אם שתה יין בסעודת פורים, אין לברך בורא פרי הגפן, אלא יאמר "ויכלו השמים"…ולאחר מכן יברך "אשר קדשנו במצותיו ורצה בנו… מקדש השבת."
_x000D_
ד. לאחר מכן יש לבצוע על לחם משנה, אך כיוון שממשיך את סעודתו שמקודם אין ליטול ידיים וכן אין לברך המוציא על החלות.
_x000D_
ה. בסעודת השבת יש לאכול לכל הפחות קצת תבשילים לכבוד השבת, וכן לכתחילה יש למשוך את הסעודה עד הלילה כדי שלפחות מקצתה תהיה בלילה.
_x000D_
ו. בסוף סעודת השבת מברכים ברכת המזון. בברכת המזון יש לומר רצה. לגבי על הניסים, יש פוסקים הסוברים שאין לומר על הניסים משום שזוהי סתירה לומר גם רצה וגם על הניסים, ויש הסוברים שיש לומר על הניסים ואין בכך סתירה משום שהסעודה התחילה בפורים והסתיימה בשבת.
_x000D_
*יכול להתפלל גם אחר הסעודה  (ט"ז).

_x000D_
_x000D_

פורים שמח!

_x000D_