פורים חל ביום י"ד באדר. ביום זה מקיימים את כל מצוות היום: מקרא מגילה, משלוח מנות, מתנות לאביונים ומשתה. אולם בערים מסוימות חל יום הפורים למחרת, בט''ו באדר.
_x000D_
בערים שהיו מוקפות חומה מימות יהושע בן נון, כגון ירושלים, נקבע יום הפורים לט"ו באדר, כשם שהוא חל בשעתו בשושן הבירה כאשר ארעה ההצלה. בשושן קבעו משתה ושמחה יום אחד מאוחר יותר מאשר בשאר המקומות.
_x000D_
הסיבה לקביעה זו מוסברת במגילת אסתר: היהודים נלחמו באויביהם ב-י"ג באדר, ונחו ממלחמתם ב-י"ד בו. ויום זה נקבע ליום של משתה ושמחה. אולם בשושן הבירה ניתנה ליהודים רשות ללחום באויביהם גם ב-י"ג וגם ב-י"ד באדר, ורק ב-ט"ו בו הם נחו מאויביהם. כשקבעו יום משתה ושמחה לדורות, קבעוהו לכל מחוז ביום שנח בו, לפרזים (ערים שאינן מוקפות חומה), – בארבעה עשר, ולשושן – בחמישה עשר. והיות ששושן היתה מוקפת חומה, קבעו כי כל הערים המוקפות חומה מימות יהושע בן נון, דינן כשושן.
_x000D_
מדוע תלו את מציאות החומה מימי יהושע ולא מזמן אחשוורוש כמו בשושן? זאת כדי לחלוק כבוד לארץ ישראל שהיתה חרבה בימי אחשוורוש, ולעריה לא היו חומות בנויות. אילו היו תולים את מציאות החומה בזמן אחשורוש, היה דינן של כל ערי ארץ ישראל כדין ערי הפרזות. מסיבה זו תיקנו שכל הערים שהיו מוקפות חומה בזמן כיבוש הארץ, יחול הפורים שלהן בחמישה עשר כמו בשושן, ובכך יהיה זכרון לארץ ישראל בנס זה.
_x000D_
כל מצוות פורים הנוהגות כשאר המקומות ב-י"ד באדר, נוהגות בערים מוקפות חומה ב-ט"ו באדר.
_x000D_
כאשר ט"ו באדר חל בשבת (י"ד באדר לעולם אינו חל בשבת), מתחלקות מצוות הפורים בערים המוקפות חומה לשלושה ימים: י"ד, ט"ו וט"ז באדר, ואז נקרא יום זה "פורים משולש", פורים המשתרע על פני שלושה ימים.
_x000D_
בשבת, כידוע, אין קוראים את המגילה, ומאידך, אין לדחות את קריאתה ליום ראשון, ולכן קוראים אותה ביום שישי – י"ד באדר. גם את מצות מתנות לאביונים מקדימים ליום שישי כדי שיהיה לעניים בנה לכבד את השבת. בשבת עצמה מוסיפים את "על הנסים" בתפילות השבת ובברכת המזון, וכן קוראים בתורה למפטיר את הקריאה המיוחדת לפורים, נוסף על פרשת השבוע. ביום ראשון, ט"ז באדר, מקיימים את סעודת הפורים ושולחים משלוחי מנות.
_x000D_