לאחר שנשברו לוחות הברית הראשונים על ידי משה רבנו, בראותו את העם רוקדים סביב העגל, קרא אליו ה' (שמות כ"ד, י"ב): "עלה אלי ההרה!" כדי לתת לו לוחות שניים.
_x000D_
הוא עלה באחרונה להר בראש חודש אלול. באותו יום תקעו בשופר במחנה, כדי למנוע טעות בחישוב ימי עלייתו של משה להר. מסיבה זו נוהגים לתקוע בשופר בראש חודש אלול. בתקופות מאוחרות יותר הונהג לתקוע בשופר במשך כל ימי החודש.
_x000D_
גם בעלייה זו שהה משה רבנו על ההר ארבעים יום וארבעים לילה. לא אכל ולא שתה, אלא רק למד תורה מפי ה'.
_x000D_
ביום הארבעים ביקש משה רבנו מהקדוש ברוך הוא (שמות ל"ג, י"ח): "הראני נא את כבודך". ענה לו ה' (שם כ'): "כי לא יראני האדם וחי!", ילוד אשה לא יוכל לראות את השכינה ולהישאר בחיים. ה' נתן לו עצה: "ונצבת על הצור, והיה בעבור כבודי, ושמתיך בנקרת הצור". כאשר הוא יהיה בנקרת הצור, במערה, יעבור כבוד ה' על פניו, וה' יגן עליו וישמור שלא יינזק, וכך יוכל לראות רק את אחורי ה' (שם כ"ג): "וראית את אחורי, ופני לא יראו…"באותו רגע נשגב, כאשר ראה משה רבנו את השכינה עוברת, הוא קרא בקול רם: "ה', ה', א-ל רחום וחנון!" באותה שעה הוא גם מיהר לבקש מה' שיסלח וימחל לעמו על חטא העגל, ואכן השיב לו ה': "סלחתי כדברך!"
_x000D_
אותו יום של סליחה ומחילה היה העשירי בתשרי. מאז ועד עולם נקבע יום זה כיום סליחה ומחילה.
_x000D_
במשך ימות השנה ניתנה רשות לשטן לומר דברי קטגוריה על עם ישראל. רק ביום אחד בשנה אסור לשטן לקטרג – ביום הכיפורים. ביום קדוש זה יוצא השטן לחפש עוונות המצויים בעם ישראל, ואינו מוצא. הוא חוזר להתייצב לפני הקדוש ברוך הוא ואומר: "ריבונו של עולם! ישנו עם אחד על פני האדמה, הדומה למלאכי השרת שבשמים. כשם שהמלאכים נקיים מחטא, כן בניך ביום הקדוש זכים וטהורים מכל עוון".
_x000D_
שומע ה' את דברי הסנגוריה על בניו, ומיד הוא מכפר על כל העם, מגדול ועד קטון, כמו שכתוב (ויקרא ט"ז, ל"ג): "ועל כל עם הקהל יכפר".
_x000D_
יום הכיפורים מכפר על עבירות שבין אדם למקום, כפי שנאמר (ויקרא ט"ז, ל'): "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם". יום קדוש זה מציל את קיומו של העולם, שאלמלא יום זה, לא יכול היה העולם להתקיים מפאת ריבוי העבירות, שלא היתה עליהם סליחה.
_x000D_
אך יש עבירות שיום הכיפורים אינו מכפר עליהן: "האומר אחטא, ויום הכיפורים מכפר" – הרי הוא טועה; יום הכיפורים אינו מכפר על עוונותיו!
_x000D_
גם מי שאומר: "אחטא ואשוב" – אין יום זה מכפר עליו.
_x000D_
גם על עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר, עד שיפייס את חברו.
_x000D_
בזמן שהיו ישראל יושבים על אדמתם, לפני שיצאו לגלות וחרב בית המקדש, היתה משמעות נוספת ליום קדוש זה:
_x000D_
פעם בחמישים שנה חלה שנת ה"יובל". בשנת היובל שב הכול לקדמותו. כל השדות והנחלות שנקנו במשך השנים, חוזרות לבעליהן הראשונים, וגם העבדים העבריים משתחררים וחוזרים לבתיהם. נאמר: "והארץ לא תמכר לצמיתות, כי לי הארץ" (ויקרא כ"ה, כ"ג). גם יהודי אינו נמכר לעולם, שנאמר: "כי עבדי הם" (שם מ"ב) – עם ישראל הם עבדי ה', ולא עבדים לאנשים.
_x000D_
בימים ההם כשהיה יהודי קונה שדה, הוא ידע כי הקנייה היא אך ורק עד שנת החמישים, היא שנת היובל. התשלום עבור השדה היה מחושב לפי מספר השנים שנותרו עד היובל.
_x000D_
בראש השנה של שנת היובל החל שחרור העבדים והסתיים ביום הכיפורים. בראש השנה התגורר עדיין העבד בבית אדונו, אך כבר לא היה עבד. ישב בכבוד, אכל, שתה ושמח עם אדונו, וכתר נתון על ראשו לאות היותו משוחרר.
_x000D_
ביום הכיפורים, בהישמע קול השופר, השתחררו כל העבדים ושבו איש לביתו.
_x000D_
"והעברת שופר תרועה בחודש השביעי בעשור לחודש, ביום הכיפורים תעבירו שופר בכל ארצכם, וקדשתם את שנת החמישים שנה, וקראתם דרור בארץ לכל יושביה, יובל היא תהיה לכם, ושבתם איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו" (ויקרא כ"ה, ט'-י').
_x000D_
בימינו נהוג לתקוע בשופר במוצאי יום כיפור לאחר התפילה, לזכר אותה תקיעת שופר של היובל.
_x000D_
מדי יום ביומו מתפלל אדם שלוש תפילות: ערבית, שחרית ומנחה. בשבתות, בראשי חודשים ובחגים נוספת תפילת מוסף. ביום כיפור הוסיפו חכמינו תפילה מיוחדת, תפילה חמישית, שאותה מתפללים אחרי מנחה, היא תפילת נעילה.
_x000D_
שעת תפילת נעילה שבה מסתיימות תפילות יום הכיפורים, היא שעת נעילת שערי שמים, שהיו פתוחים במשך עשרת ימי תשובה.
_x000D_
בעשרת ימי תשובה אנו מבקשים: "אבינו מלכנו! כתבנו בספר חיים טובים!" ואילו בשעת נעילה אנו מבקשים: "חתמנו בספר חיים טובים!" כי זוהי שעת החתימה.
_x000D_
בזמן שהתנוסס בית המקדש לתפארה בהר ה', התבטאה בקשת עם ישראל לכפרה ביום הנשגב בקרבנות מיוחדים ובעבודת מקדש מיוחדת.
_x000D_
ביום הכיפורים היתה נעשית כל עבודת המקדש על ידי הכהן הגדול. בכל יום היה הכהן הגדול משמש בבגדי זהב, וביום הכיפורים היה עובד חלק מן העבודות בבגדי לבן.
_x000D_
הטעם שנתייחדו לו בגדים שונים לעבודת יום הכיפורים, לפי שבבגדי הזהב יש זיכרון למעשה העגל שנעשה מזהב, ואין ראוי שקטגור ייעשה סנגור.
_x000D_
העבודות ביום זה נתחלקו לחמש מערכות, שבין כל אחת מהן היה הכהן הגדול טובל במקווה ומחליף את בגדיו. והרי הן: ראשונה בבגדי זהב לתמיד של שחר, שנייה בבגדי לבן לעבודת היום, שלישית בבגדי זהב לעבודת המוספים, רביעית בבגדי לבן להוצאת הכף והמחתה של הקטורת מקודש הקודשים, וחמישית בבגדי זהב לעבודות של בין הערביים שבכל יום.
_x000D_
בעוונותינו חרב הבית, היכל קדשנו נהרס, ובטלה עבודת בית המקדש. אנו נאלצים להיזכר במה שהיה, ולצפות שייבנה בית המקדש השלישי במהרה בימינו. אנו עושים זאת בזמן חזרת הש"ץ של תפילת מוסף, שבה מתוארת עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים.
_x000D_
שנים רבות חלפו מאז, ועדיין אין לנו כהן שיתפלל עבורנו בהיכל ה'. ולכן בכל יום כיפור, בכל שנה ושנה, עלינו לבקש שה' ישלח לנו ולכל עמו ישראל שנה טובה, שנה שיתקיים בה כל מה שנהג הכהן הגדול לבקש עבור עם ישראל בצאתו מבית קודשי הקודשים. וביותר עלינו להעתיר אל אבינו שבשמים על ביאת משיח צדקנו, בשוב ה' את שיבת ציון ואת סדר העבודה לירושלים.

_x000D_