אחד מתלמידיו הסיע אותו למסיבת "שבע ברכות". כשהגיעו למקום, ביקשו ר' חיים שיתלווה אליו, אולם הבחור השיב כי עליו לסדר עניין שיארך כמחצית השעה. "אני ממתין לך, הפטיר ר' חיים. לא אטול את ידי עד שובך". הבחור החליט להשאר לסעודה. בסעודה דאג ר' חיים בראש ובראשונה שתנתן לבחור מנה יפה, וכל העת השגיח כדי לוודא שאכן הוא אוכל לשובע.