שבת היא יום של מוגבלות מסוימת, מלאכות ופעולות שונות אסורות. אבל זו מוגבלות של כבוד, מוגבלות מתוך אהבה. בשבת אנחנו בני מלכים. לא כל דבר שמתאים לכפרי לעשות, מתאים גם למלך. אנחנו מוגבלים בשל חשיבותנו ואצילותנו, בגלל אהבת הקב"ה אלינו. אנחנו אמורים לשמור על השבת, כדי להתקרב אל הקב"ה וגם ליהנות מעונג השבת. הקב"ה רוצה שיהיה לנו טוב ונעים. כשאנחנו חשים כך כלפי השבת, זה עובר לילדים. הם לא יראו בשבת יום של קשיים והגבלות אלא יום של שמחה.
כדאי לחזק את הכוון החיובי אצל הילדים, כדי שלא ירגישו רק את ה"אסור" ואת ה"לא!". טוב להכין, למשל, משחקים מיוחדים לשבת. הם יידעו שאמנם ממשחקים מסויימים אנחנו חייבים להימנע, אבל בשבת יש המשחקים היפים והמעניינים ביותר. כך גם כדאי שיחושו, שבשבת האוכל הטעים ביותר, ותשומת הלב מן ההורים רבה ביותר, והחוויות של שבת הן, בכלל, הנעימות ביותר.
סעודת השבת היא כלי חשוב לקשר בין בני המשפחה, וכלי חשוב לחינוך. בשולחן שבת כדאי לתת את הדעת על הכיוון החיובי. לילדים קטנים אין לעתים סבלנות לשבת זמן ממושך ליד שולחן השבת. גם בנושא האוכל – לא כתוב שילד חייב לאכול מאכלי שבת מסוימים, אם איננו אוהב אותם. אנחנו משתדלים לשתף את הילדים הרבה ככל האפשר בדברי התורה ובזמירות, ויש חשיבות רבה לכך. אבל לא כדאי להכריח אותם וליצור אוירה עכורה, אלא להשתדל לעשות זאת באווירה של הנאה ושל שמחה. ניתן לחשוב על דרכים להביא למצב הזה.
לפני כמאה שנה, בתקופת הנהירה הגדולה לאמריקה, היה קשה מאד לשמור שבת. בכל מקום עבודה, כמעט, הוכרחו העובדים לעבוד ר"ל גם בשבת, ואם לא, פוטרו מיד. היו גבורי רוח שנשארו שומרי מצוות, ולאחר כל שבת פיטרו אותם, והם נותרו ללא כל אמצעי מחיה, ללא אפשרות לשלם שכר דירה, ושוב חיפשו עבודה חדשה, ושוב פוטרו לאחר השבת ששמרו. מחמישים מקומות עבודה בשנה פוטרו, ואת השבת הוסיפו לשמור באומץ ובנחישות. אבל ילדיהם? הילדים של רובם עזבו את הדת. פלא גדול היה הדבר, איך ארע למרות מסירות הנפש של ההורים? מרבית היהודים האמיצים הללו ביכו את מר גורלם. "אוי, שוב פוטרתי בגלל השבת!" "שוב נשארנו בלי לחם לאכול בגלל שאי אפשר לעבוד בשבת", "אוי, כמה קשה להיות יהודי!" הילדים קלטו חזק מאד את המסר ש'קשה', אז הם השליכו מאחורי גוום את 'הקושי', לא רצו להיות כאבותיהם ה'מסכנים'.
יהודים שהשכילו לשמוח בשמירת השבת – השמחה שלהם חדרה גם ללבבות ילדיהם. מספרים שיהודי אחד מאלו שפוטרו מדי שבוע בשבוע בשל שמירת השבת, היה מבקש את הודעת הפיטורים שלו בכתב. ולמה? הוא אסף את הודעות הפיטורין ותלה אותן בסוכתו כקישוט… אם ילדים רואים את השמחה שיש להורים מן השבת, התחושה הזו מוקנית גם להם.
חשוב ליצור בסעודת השבת אמורה אווירה נעימה ולספר דברי תורה, שמתאימים לרמת הילדים. אם יש גם ילדים קטנים, כדאי להביא מדרשים ציוריים וסיפורים.
כדאי מאד להקדיש תשומת לב לכל ילד בשולחן השבת, שייטול חלק פעיל וירגיש שייך.
חשובה הגישה של ההורים לשולחן השבת, השמחה שלהם בקדושת השבת, שמקרינה על הילדים.