במרחבי היקום פועלים כוחות מסתוריים המשליטים סדר מוחלט בכל המאורעות המתרחשים במרחב. כוחות אלו קבועים ולא משתנים כמאמר הפסוק: "חוק נתן ולא יעבור" התרמודינמיקה, כח המשיכה, הכוח האלקטרומגנטי וכוחות הגרעין הם רק חלק מחוקי הטבע הידועים בימינו. הקו המשותף לכולם הוא שאין לאף אחד מושג איך הם פועלים, מה מניע אותם ומה קובע את עוצמתם.

בבסיס הכרתו של המאמין, ניצבת הפיסקה המדהימה בה הוא מכריז: "אני מאמין באמונה שלימה, שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים, והוא לבדו עשה, עושה ויעשה לכל המעשים!"

הוא לבדו הנותן כח לכל חוקי הטבע לפעול מדי רגע ורגע בכל רחבי היקום. לו לבדו ישנה "יכולת על" להשגיח על כל טריליוני היצורים החיים הרוחשים במרחבי כדור הארץ.

האם סודו של דבר כה אלמנטרי ופשוט כ"כח המשיכה", פוענח? האם לתכונה כה רגילה ויום יומית ככח ההתמדה נמצא פתרון?

די לנו באמירה מסכמת שנאמרה מפי נשיא המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטט, פרופ' צ'רלס מ. וסט: "איננו מבינים איזה מנגנון מחולל מסה באבני הבנין הבסיסיות של החומר". במילים אחרות: "אין לנו מושג כיצד מושך כדור הארץ את הירח והירח את כדור הארץ, למרות הריק המוחלט הקיים בין שניהם, מהו הדבר המסתורי הגורם שכל חומר יכול להשפיע ולמשוך את רעהו ללא כל מגע ביניהם".

האמת צריכה להאמר: אין למדענים מושג כל שהוא מדוע פועלים חוקי הטבע בעולם.

אמנם ברמה המאקרוסקופית של העולם הנראה ישנם חוקים קבועים. לעומתם, בעולם המיקרוסקופי של החלקיקים האלמנטרים הזעירים המרכיבים את האטום, שורר תוהו ובוהו מוחלט. אם אנו בודקים היכן מצוי חלקיק מסוים ברגע זה, אין בשום צורה שהיא אפשרות לדעת היכן הוא יהיה ברגע הבא, תנועת האלקטרון אינה ניתנת לחזוי מראש.

כאשר האדם לומד לפקוח את עיניו ולראות את התבונה האין סופית המתגלה דרך חוקי הפיזיקה, הוא נוכח לראות שהוא ניצב בעולם מסתורי, עולם המתנהל בצורה שאינה מאפשרת לנו לחזות מראש באירועים עתידיים, וזאת מאחר שתנאים התחלתיים זהים יפיקו כל פעם תוצאות שונות.

הפתעה נוספת, כל תופעה רדיואקטיבית רגילה למדי טומנת בחובה מסתורין רב, ניקח לדוגמא את הגז הרדיו אקטיבי ראדון, למליארד אטומים של גז זה יש מחצית חיים של 3.83 ימים, דהיינו שתוך 3.83 ימים מרגע זה ישארו רק חצי מליארד אטומי ראדון, וכעבור זמן כפול ישאר רק רבע מאטומים אלו, אבל מי הם האטומים שיפלטו ויקרינו רדיואקטיביות כעת ומי בעוד שעה, ומי עוד מאה שנה? אין שום חוק טבע שיקבע זאת, כל אטום יכול לצאת ללא כל חוקיות, ולמרות זאת הקרינה תישאר קבועה ומתמדת.

הדבר דומה לחדר בו שוהים 1000 אנשים, ומדי שעה יוצאים עשרה. כשניגש ונשאל כל אחד מהנוכחים מתי אתה מתכנן לצאת, יאמר שיצא בשעה הנוחה לו ולפי בחירתו החופשית, ולמרות זאת, מדי שעה נראה עשרה אנשים יוצאים. לא יותר ולא פחות, האם האטומים הבודדים מודעים למספר האטומים שכבר דעכו? האם הם מחליטים ביניהם מי יצא בכל רגע?

צ'רלס טאונס, פיזיקאי שגילה את עקרונות קרני הליזר התבטא: "בלב רבים קיימת ההרגשה שבצורה כלשהי אינטלגנציה מעורבת ביצירת חוקי הטבע, מהם נוצר העולם".

אחד הפרדוקסים הבסיסיים ביותר הוא דווקא תורת ההסתברות (סטטיסטיקה). כבר חלפו שנים רבות מאז פיתח פסקל את הענף המדעי הזה, ועדיין גדולי הפילוסופים תמהים כיצד הסטטיסטיקה עובדת.

עיקר הפרדוכס – בלשון כללית – נעוץ בעובדה שתורת ההסתברות יכולה לחזות בדיוק מפתיע את התוצאה הכוללת של תהליכים המורכבים ממספר גדול של אירועים בודדים, אשר כל אחד מהם כשלעצמו הוא בלתי צפוי מראש. במילים אחרות: לפנינו מספר רב של אי ודאויות היוצרות ודאות. מספר רב של אירועים אקראיים היוצרים מגמה כוללת בעל חוקיות ברורה. בתרמודינמיקה אנו יכולים לחזות מראש במדויק את הטמפרטורה של גאז בלחץ נתון, למרות שמולקולות הגאז – שמהירותן קובעת את הטמפרטורה – נעות ללא סדר, מתנגשות ונרתעות כאוות נפשן. הארכיאולוג, הקובע את גילו של מאובן באמצעות בדיקת מציאותו של האיזוטופ הרדיואקטיבי הטבעי של הפחמן – מסתמך על העובדה שחמרים רדיואקטיביים מתפרקים בקצב קבוע לחלוטין, למרות שההתפרקות של כל אטום כשלעצמו היא ספונטנית ובלתי צפויה אפילו בתיאוריה.

אחד הדברים המפליאים בתורת ההסתברות הוא שהיא מאפשרת לנו להבין את העובדה המוזרה, שמאורעות אשר כל אחד מהם כשלעצמו הוא בלתי צפוי, מוליכים בכללותם להתרחשויות בעלות ממוצע יציב מאוד. אך האם מאפשרת לנו תורת ההסתברות להבין זאת?

קיים פלא השייך למין האנושי בלבד, והוא הלידה האקראית של זכרים ונקבות באופן שווה. בארה"ב בשנת 1965 נולדו 1,927,054 זכרים ו1,833,304 נקבות. בשנת 1968 נולדו 1,796,326 זכרים ו – 1,705,238 נקבות. ולעומת זאת אצל בעלי החיים הדבר שונה לחלוטין, בשנת 1965 הומלטו בארה"ב 460,000 כבשים ממין זכר לעומת 2,275,000 כבשים ממין נקבה.     

אצל הפרפר אחוז הנקבות עומד על 97 אחוזים לעומת שלושה אחוז זכרים. דבר דומה מתרחש גם אצל הדבורים. כיום מודים הגנטיקאים שזה פלא עצום שאחוז הזכרים אצל בני אדם, עומד בממוצע על 50%. לפי המחקר הגנטי רוב האנושות היתה צריכה להיות מין נקיבה שכן כרומוזום X הוא החזק והדומיננטי ביותר.

האם זו אינה הוכחה גדולה ביותר לתכליתיות סמויה השולטת על העולם? הסטטיסטיקה מורה שכל אירוע ניתן להסבר פרטי, אך בחינה של מכלול האירועים מניב תוצאה קבועה.

הכאוס הוא אלמנט של תוהו ובוהו, השורר בתופעות עולמיות, כגון, מגוון האירועים העצום היוצר את מזג האויר. אומר פרופ' הארי פרידמן: "המדע גילה שהכאוס הוא הכרחי בכל מערכת דטרמניסטית, משום שכל מערכת הפועלת באופן מדויק ומדוד אינה מתירה מקום לתיקון עצמה וליצירתיות… בכל מערכת חייבים להכניס אלמנט קטן של חופש. כלומר, של כאוס שמתקן את עצמו… הכאוס מראה שכל מערכת דטרמניסטית מדוייקת תתקלקל… ולכן יש צורך בהשגחה. המשגיח הוא הבורא המשגיח ומנווט את העולם".

הבורא יצר את עולמו באופן המאפשר לו להתערב במהלכים הטבעיים של העולם, למרות שהתערבות זו אינה מחייבת סטיה מחוקי הטבע. מתאפשר לאדם להתהלך בעולם ללא שימת לב, ולחשוב שהכל מתנהל על פי חוקיות קבועה.