המלה "מקווה" פירושה במובן ראשוני – מקום שהמים נקוו אליו. במובן מושאל הכוונה לבריכת מים לטבילה כדי להיטהר מטומאה. המקום היחידי שהמקווה מוזכר בתורה במובן זה הוא בפסוק: (ויקרא י"א, ל"ו) "אך מעין ובור, מקוה מים, יהיה טהור".
הבה נראה מהן סגולותיו המיוחדות של המקווה, נתבונן ונבין במה גדול כוחו. עובדה בסיסית וידועה היא, שהמציאות הקיימת בכולם יש בה שילוב של גשמיות ורוחניות. לכל דבר בעולם קיימת מקבילה רוחנית. המקבילה הרוחנית של הגשמיות שבאדם היא הנשמה האלוקית המצויה בו. כאשר האדם טובל במי המקווה הגשמיים, טובלת נשמתו ב'מים' רוחניים. כדי לקרב דברים אלו להבנתנו, נתבונן תחילה מהי מהותם המיוחדת של המים, ומהי מהותם הגשמית של המים.
אחת התכונות הבולטות של המים היא עובדת היותם נוזלים. במובן ידוע, המים הם המייצגים העיקריים של מצב הצבירה של הנוזל. ואכן, במקרים רבים, כאשר אנו מדברים על 'מים', אנו מתכוונים למצב צבירה של נוזל באופן כללי, בלי קשר למים עצמם.
אם כן, עלינו לברר מהו ההבדל העיקרי בין נוזל למוצק, ומהי התכונה העיקרית המייחדת את הנוזל.
נראה, שההבדל העיקרי ביניהם הוא היכולת להשתנות. לו היה קיים בעולמנו רק מצב צבירה של מוצק, לא היתה קיימת כל אפשרות לביצוע שינוי. העולם כולו היה אז גוף קפוא ובלתי משתנה.
לעומת זאת, לו היה בעולם רק מצב צבירה של נוזל, היינו נתקלים בבעיה אחרת. הנוזלים אינם ניחנים בתכונת היציבות. צורתם נקבעת על ידי אחרים, לפי צורת הכלי המכיל אותם. לו היה עולמנו נוצר רק מנוזלים, הוא היה במצב של שינוי בלתי פוסק, ללא כל תכונה של יציבות או של התמדה.
אם כן, המים, האב-טיפוס של הנוזל, הם החומר בה"א הידיעה המסמל שינוי וחוסר יציבות. ואכן, כאשר התורה מציינת חוסר יציבות, היא משתמשת במים להדגמתו, כמובא בפסוק (בראשית מ"ט, ד): "פחז כמים".
החיים הם צירוף ומיזוג של שינוי עם התמדה ויציבות. כל יצור חי משתנה בקביעות, אך ממשיך לשמור על זהותו. כל אחד מאיתנו עובר שינויים בתחומים רבים, אך למרות זאת הוא נותר אותו אדם.
גם בעלי החיים הם צירוף ומזיגה של מוצק ונוזל. הנוזל החשוב ביותר המצוי ביצורים חיים הוא המים. המים ממיסים את המזון הדרוש לגוף, ומובילים אותו לכל האיברים, ובמקביל משנעים החוצה את חומרי הפסולת של הגוף. כל תנועה שיצור חי עושה, תיתכן בזכות הנוזלים.
אם נתבונן בדברים מן ההיבט הרוחני, ברור הדבר שבכל הנבראים מצויים בצורה מהותית שני הכוחות הרוחניים המנוגדים: התמדה מול שינוי, הסמל המייצג את ההתמדה והיציבות היא הואדמה, והסמל המייצג את השינוי הוא המים.