קיים הבדל בסיסי בין האדם לבין שאר היצורים המצויים בעולם. הבדל עקרוני זה אינו מתבטא במישור הגופני. רבים מאוד הם בעלי החיים שמבנה גופם חזק יותר מזה של האדם. גם פגיעותו של הגוף למחלות, רבה היא יותר אצל בני המין האנושי, מאשר אצל רוב בעלי החיים. בנוסף לכך, התבוננות בעולמם של בעלי החיים מלמדת כי רוב הדברים שהם זקוקים להם, מצויים בהישג ידם, ללא צורך בהשקעת מאמץ מיוחד.
די בהתבוננות קלה כדי להיווכח כמה משאבים ומאמצים משקיע האדם כדי להשיג מאכל ומשקה. ראשית, האדם נאלץ לעמול קשה למחייתו, כדי שיהיו בידו אמצעים כספיים שבעזרתם יוכל להתפרנס בכבוד. בכך עדיין לא תמה פרשת רדיפתו להשגת מזונותיו. שעות רבות הוא משקיע בבישול, טיגון, אפיה וצליה, במטרה לשפר את איכות מאכליו ולהטעימם באופן שיערבו לחיכו. יחד עם זאת הוא נזקק לאמצעי עזר כמו כלים נאים, צורות הגשה והקפדה על ניקיון, כדי שאכילתו תנעם לו. ללא אמצעים אלו, עלול האדם למרות רעבונו לקוץ במאכל. לא אחת אוכל האדם מאכלים המזיקים לגופו, ולפעמים שהוא עושה זאת ביודעין, כאשר יצר האכילה גובר על השיקול השכלי.
כל התופעות הללו אינן קיימות כלל בעולמם של בעלי החיים. בעלי החיים ניזונים ממאכלים פשוטים, המצויים בהישג ידם. הם אינם משקיעים משאבים כל שהם לצורך הכנת מחייתם. תמונה דומה מצטיירת לעינינו כאשר אנו משווים בין תנאי מגוריו של האדם לאלו של בעלי החיים.
המחשבה שההבדל בין האדם לבין שאר היצורים, מתמצה ביתרונות רבים שיש לבעלי החיים על פני בני האדם, עלולה לדכא. הדבר מנוגד להכרתנו שהאדם הוא נזר הבריאה ויתרונותיו מרובים. לכן, בבואנו לבחון תחום זה עלינו להתבונן בו מכיוון שונה לחלוטין.
המאפיין את המין האנושי, הוא צלם האלוקים שבו נברא האדם. שורה של תכונות, המצויות רק אצל בני האדם ואינן מצויות אצל בעלי החיים, מעידות שטבועה באדם ישות רוחנית, שלא ניתן לפגוש בה אלא אצל בני המין האנושי.
ניתן אמנם לפגוש גם אנשים שאינם מודעים לחלק זה הקבוע באישיותם, ויש גם אנשים המתכחשים לו, אולם ישות זו חיה וקיימת. מפעם לפעם נשמעת גם מכיוונם של אנשים אלו מעין דרישה להפנות את המבט לעבר החלק האלוקי-הנשמתי שבאדם. אולם בדרך כלל אותם אנשים מצליחים להתעלם מדרישה זו, ואף להחניקה בעודה באיבה. אדם שאינו מכיר בעליונות נשמתו ואינו מעריכה כראוי, מוגדר על ידי דוד המלך בפסוק: "אדם ביקר ולא יבין, נמשל כבהמות נדמו" (תהלים מ"ט, כ"א). כלומר: לאדם יש מעמד יקר ומכובד, אולם אם הוא לא יבין ולא ישים את ליבו לצד היקר והנכבד של האדם שבו, הוא משול לבהמה, שהרי אין הבדל ושוני בין עולמו הרוחני הפנימי לבין עולמם של בעלי החיים.
על קיום המצוות ומהלך חיים של יראה ואהבת ה' אמר קהלת: "כי זה כל האדם". יש בדברים אלו מעין קריאה לאדם: אתה, בן אדם, הנך משקיע משאבים למטרת שיפור תנאי מגוריך וצורת חייך, אולם אם תרצה להעלות את רמתך, את מהות החיים הפנימית שלך, אין לך דרך אחרת מאשר להקפיד על מרשם זה: "את האלוקים ירא ואת מצוותיו שמור!" רק המצוות מסוגלות לעצב ולשפר את איכות חיי האדם ולהביאו למצב שבו הוא יתפקד, כפי שמחייבת אותו עטרת הכבוד ששמה "אדם".