אדם שכר דירה. אחת לשנה היה עליו להתייצב בפני בעל הבית ולשלם את דמי השכירות. הלה היה יוצא איתו לסיור בדירה, לראות האם שמר עליה כיאות, לא הסב לה נזקים ולא ערך בה שינויים בניגוד לדעתו, והיה מאריך את משך השכירות לשנה נוספת.
כך נהג האיש מידי שנה בשנה, הוא היה מכין את סכום הכסף הדרוש, ובבוקר יום התשלום היה מתייצב, משלם, מסייר בדירה ומאריך את החוזה.
בשנה אחת אירעו לו הפסדים כבדים, ובהתקרב יום התשלום לא הצליח לגייס אלא סכום מזערי. לא זו בלבד, אלא שבמשך השנה שעברה הוא חולל שינויים בדירה, ואם לא די בכך, נודע לו שיש קופצים על הדירה, והם מסיתים את בעל הבית נגדו. הם מוכנים לשלם סכום גבוה יותר, וכבר סיפרו לבעל הבית שאין בידו את הסכום הדרוש…
אם ימתין ליום התשלום, ואז יופיע ויאמר שאין בידו לשלם, בעל הבית יכעס ויקצוף, בנוסף, הוא יסור עמו אל הדירה ויווכח בנזקים ובשינויים שנעשו ללא רשות, הרי לא יהיה לו אפילו סיכוי קלוש להאריך את החוזה ולהשאר בדירה…
במקרה כזה העצה היחידה היא לבוא ארבעה או חמישה ימים קודם, להתחנן בשפל קול, לבקש אורכה ברחמים, לבקש לפצל את התשלומים, להאריך את הזמן, לאפשר לתקן את הנזקים ולהשיב את המצב לקדמותו. במקרה זה הוא "מקדים תפילה לצרה".
_x000D_
_x000D_
אלו הם ימי הסליחות שבהם אנו מקדימים לפני בוא יום הדין את בקשת הסליחה. ידוע לנו ששגינו, ידוע לנו שחטאנו ואנו מקדימים ובאים לחלות את פני הבורא.