אישיותו של האדם נזונה ממספר רב של גורמים, מהם בולטים ומהם סמויים. במרכזה של מערכת השפעה זו ניצבים: החינוך שהאדם מקבל בבית הוריו והחכמה והמוסר שהוא רוכש ממוריו וממחנכיו. ואין, כמובן, לבטל את כח השפעתה של החברה.

כאשר שלושת הגורמים הללו: חינוך בית האב, חינוך בית הספר והשפעת החברה פועלים בכיוון אחד, ומגמתם המשותפת חיובית, רבים הם הסיכויים שמכוחם המשותף תתפתח אישיות חיובית ומחונכת למופת. זוהי תמונת מצב אידיאלית שכל מחנך שואף אליה. מביני דבר מציינים, שכאשר מתרחשת הצלחה חינוכית, יש לזקוף לזכות החברה את מרב הסיבות להצלחה זו. החברה היא שתורמת את התרומה הגדולה ביותר לעיצוב האישיות.

מובן, שעלולה להיווצר תמונת מצב שונה, שבה הגורמים הללו פועלים בכיוונים מנוגדים. סביר להניח, שכתוצאה מניגוד זה ייגרמו קשיים ויתהוו סדקים בבנין האישיות. גם כאן לדעת יודעי דבר, במרבית המקרים, יד החברה תהיה על העליונה. השפעתה של החברה היא שתכתיב את מבנה האישיות.

דברים אלו שהיו נכונים מימות עולם, מקבלים משנה תוקף בתקופתנו. כיום, השפעת ההורים מצטמצמת והולכת, וגם לחינוכו של בית הספר יש כיום השפעה מוגבלת. לעומת זאת, השפעת הסביבה גוברת והולכת בתקופתנו בקצב מואץ, וכמעט לא ניתן להמלט מהשפעתה. כיום, החברה כופה אורחות חיים, דעות ודפוסי חשיבה בכל התחומים. היא מטילה את מרותה על היחיד במידה רבה ואינה מותירה לו מרחב תמרון עצמאי.

נוסף לכך, מעגלי החברה התרחבו בתקופתנו לממדים אדירים. אם בעבר היתה סביבת האדם מוגבלת לשכונתו או לאזורו, הרי שבימינו, בעקבות התפתחותם של אמצעי התקשורת, גם אם האדם מתגורר בכפר נידח, הוא קשור לחברה הכללית, כאילו הוא נמצא במרכזו של כרך סואן. כל ארבעה קצוות תבל נמצאים בהישג יד מבחינה חברתית ותרבותית, והשפעתם ניכרת בכל פינה. אם נוסיף לכך את האמצעים המתוחכמים שהחברה משתמשת בהם כדי להחדיר את דעותיה ואת השקפותיה לכל שכבות האוכלוסיה, נקבל מושג כלשהו על אודות המשקל המכריע שיש לחברה בעיצוב האישיות בת-זמננו.