אדם המאמין בה' מתייחס לכל תקלה כאזהרה ממרומים. אין מקרה ללא משמעות, אין אירוע שאין בו מוסר השכל לגבי מעשיו של האדם.
החיים הינם מלאי הפתעות, לעתים לטובה ולעתים לרעה. בדרך כלל האנשים אינם מקדישים תשומת לב מרובה לכוס שנשברה או לשמשת חלון שהתנפצה. אמנם זהו אירוע בלתי נעים, אולם אין מייחסים לאירועים אלו משמעות מעבר למקרה שאירע.
אנשים שהאמונה משמשת להם כמצפן המכוון את דרך חייהם, מתייחסים גם לדברים אלו בכובד ראש. הם מודעים לכך שהכל נגזר מן השמים, ולכן, האדם אינו עוצם את עיניו במקרים אלו ואומר: "לא קרה מאומה".
פעמים רבות האדם מקבל אותות אזהרה מהשמים. תפקידם של אותות אלו להזהירו שהוא צפוי לעונש ממרומים, אם לא ייטיב את דרכיו.
דוגמה למהלך זה היא פרשת הנגעים המובאת בתורה. מדובר בהופעת כתמים מסויימים על עור האדם הפוגעים באדם שדיבר לשון הרע (לאחר חורבן בית המקדש נעלמה תופעה זו). אדם שהופיע נגע מסוג זה על עורו, חייב לגלות אל מחוץ לתחום היישוב עד שייעלם הכתם מעל בשרו. זהו עונש הפוגע קשות במהלך חייו של האדם.
כדי למנוע את בואו של עונש זה, נשלחים לו אותות אזהרה מוקדמים שמטרתם להביא לכך שישוב מחטאו ויתחרט על מעשיו. תחילה הנגע מופיע על בגדיו של האדם, לאחר מכן הוא מופיע על קירות ביתו, ורק לאחר שאזהרות אלו לא הועילו, והאדם ממשיך לשחרר את לשונו החדה, יופיע הנגע על גופו.
פרשת הנגעים מהווה דוגמה לאיתותים המדורגים ששולח לנו הבורא, איתותים שמטרתם להזהיר אותנו מפני פורענות גדולה יותר הממשמשת ובאה, חלילה.
בפעם הבאה, כשניקלע לתאונה זעירה, נערוך חשבון לעצמנו; אולי זוהי אזהרה ממרומים הרומזת שעלינו לשפר את מעשינו. חשבון נפש זה מסוגל לחסוך מאיתנו צרות גדולות יותר בעתיד.