באחת האנצקלופדיות מצאתי את ההגדרה הבאה ל"אדם" בסעיף "התנהגות":
"התנהגות האדם מושפעת מגורמים תורשתיים ומגורמים סביבתיים וחברתיים. ניתן לבחון את האדם כאורגניזם ביולוגי המורכב ממבנים מורכבים של רכיבים כימיים המאפשרים לו בין השאר לחשוב, להרגיש ועוד. כל זאת באמצעות שילובן של תגובות אלקטרו-כימיות…"
חשתי מושפל מקריאת הקטע שהגדיר אותי כ"אורגניזם ביולוגי המורכב ממבנים מורכבים של רכיבים כימיים המאפשרים לו בין השאר לחשוב, להרגיש ועוד".
באותם רגעים ציירתי לעצמי את כותב אותן שורות מכעיסות עומד על דוכן הנאשמים בבית המשפט. הוא מואשם ברצח בנסיבות מחרידות, רצח שתוכנן היטב לפרטי פרטיו. הרוצח הכיר את הנרצח והיה עמו ביחסי אהבה/שנאה/קנאה/ידידות. מסיבות השמורות עמו החליט לרוצחו נפש.
התביעה זימנה עדים שמסרו עדות רהוטה, מפורטת וחד משמעית. היא גם הציגה ראיות משפטיות בלתי ניתנות לערעור. הדרישה היתה חד משמעית: להעלות את הנאשם לכסא החשמלי בהקדם האפשרי.
ואז עולה סניגורו של הנאשם הנכבד. הוא אינו מבקש חקירה נגדית לעדי התביעה, הוא גם אינו מזמן עדי אופי, אף לא מומחים לבליסטיקה ולזיהוי פלילי. הוא מבקש מכבוד בית המשפט להכיר בכך שהנאשם הוא בסך הכל "אורגניזם ביולוגי המורכב ממבנים מורכבים של רכיבים כימיים המאפשרים לו בין השאר לחשוב, להרגיש ועוד". תרכובת החומרים הכימים שממנה מורכב האיש, נפגמה וגרמה לו לבצע את הרצח.
יתכן שהשופט ישיב לו באותה מטבע, שהחוק שנחקק על ידי אורגניזמים ביולוגיים שונים, כתוצאה מתהליכים כימיים שעברו בגופם, קובע, שאורגניזם שכזה שהתהליכים הכימיים בגופו גרמו לו לרצוח, גזר דינו מוות.
ואולי ישלח השופט את הסניגור הנכבד לאבחון מקיף…
_x000D_
_x000D_
מסתבר, שבטרם נשלח את הסניגור לאבחון, יהיה עלינו להגדיר הגדרה מדוייקת ואמיתית את המושג "אדם".
בעצם מהו אדם?
או שמא נשאל ישירות: "מי אנחנו?!"