קשה מאוד לעמוד על שורשיה של שנאה זו במישור הלוגי. ניתן להצביע על גורמים שונים המגבירים את השנאה, אולם הללו אינם מהווים את לב הבעיה. כך למשל, קיימת התארגנות פוליטית שאין לה כל מסר אחר מלבד הרצון ללבות שנאה נגד הדתיים, למנוע מהם הטבות ולהציק ללא הרף לנציגיהם ולארגוניהם. רבים מהעם נוהים לכיוון זה. כיצד ניתן להסביר את נהירת ההמונים למפלגה שאין לה כל מסר חיובי ובונה, וכל האידיאולוגיה שלה מתבססת על שנאה, על הפצת האשמות ועל נטירת איבה?
נכון, כלי התקשורת מלבים שנאה זו באורח שיטתי. בעיקר בתקופת בחירות ובאירועים מיוחדים, אך למרות הכל קשה מאוד להצביע על התקשורת כשורש הבעיה. היא מלבה את השנאה, אולם הגרעין קיים גם בלעדיה.
גם מעידות של שומרי תורה ומצוות בתחום היושר, מעידות המובאות בכלי התקשורת בהבלטה גדולה ובכתבות צבע – עדיין אינן מהוות סיבה מהותית לתופעה הקשה. שהרי בצד שכנגד קיימות מעידות רבות פי כמה וכמה. אמנם מעידות אלו אינן מובלטות בתקשורת, ואין מדגישים בעת פרסומן: "חילוני פרץ ל…" אולם מבחינה הגיונית הן יכולות ללא ספק לאזן לפחות את הכשלונות של שומרי תורה ומצוות ולא להוות גורם בסיסי לשנאה זו.
הדרך להסברת השנאה היא, למרבית הפלא, רוחנית. כשם שעם ישראל מהווה סמן רוחני לעמי העולם, ובלא יודעין הם חשים בעליבותם לנוכח הדרך התורנית שעם ישראל בחר בה, כך, ובמידה גדושה יותר, חש כל יהודי בתוככי לבו לנוכח יהודים הנאמנים לדרך ה'. לעתים קרובות הדברים אינם ניכרים כלפי חוץ, והאדם עצמו אינו מודע לקונפליקט המצוי בנפשו פנימה. הנקודה היהודית, הניצוץ שאינו כבה לעולם, קיים בלבו של כל אחד מעמנו. לעתים ניתן להבחין בו בעת התרגשות, סכנה או שמחה. אז הוא פורץ את כל המחסומים הסוגרים עליו ומקבל ביטוי הגלוי לעיל כל.
יהודים לא מעטים לוחמים נגד הנקודה היהודית שלהם בשצף קצף. ברצותם לדחות מעליהם את הגל הרוחני המאיים לשטוף את החוף שהם חונים בו, הם מגיבים באופן מעציב ביותר. הם מפתחים שנאה ליהודים דתיים, הם נאחזים בכל בדל של שוני כדי לזעוק מרה אודות קיפוח, וממילא אינם מסוגלים להאזין לתשובת הזולת.
שינוי מגמה זו באופן מוחלט ומהיר הינו על-טבעי, אולם בהחלט ניתן להקטין שנאה זו ע"י הסברה מתאימה, אמיצה וישרה. גם דוגמא אישית מסייעת רבות בתחום זה ("הדתיים שאני מכיר אינם דומים לדתיים הרגילים…"). קידוש שם שמים ועשיית חסד עם שכבות ציבור רחבות בכוחם ליצור הבנה ולמנוע פרוד לבבות.
יש לציין שניתן היה לשכך את אש השנאה אילו היינו מצליחים להפריד הפרדה מוחלטת בין חיי המצוות ובין ההתנהלות הפוליטית. אילו כולם היו משוכנעים שרוב רובו של הציבור הדתי אינו עוסק בפוליטיקה, אלא בחיים דתיים עשירי תוכן, היתה נמנעת שנאה רבה. אולם כלי התקשורת אינם מניחים ליצור הפרדה זו. בכל כוחם הם משתדלים להדגיש שלכל מעשה שנעשה ע"י שומרי מצוות יש מניעים פוליטיים.
בלבות בני עם ישראל מקננת התקוה הגדולה שבקרוב תבוא הגאולה השלמה. הרבה מוטיבים מעניינים יאפיינו את הגאולה. אחד מהם הוא השלום הפנימי בעם ישראל. העם יתייצב כחטיבה אחת, מלוכדת ושלמה ויפעל שכם אחד למען המטרות האמיתיות של העם כולו.