המשימה המיוחדת המוטלת על כתפינו בימי ספירת העומר היא, להתכונן מבחינה רוחנית לקבלת התורה בחג השבועות. מתן תורה הוא מאורע שאמנם אירע בעבר, אך חוזר ונשנה מבחינה רוחנית בכל שנה ושנה במועד חג השבועות.
_x000D_
הכנה רוחנית זו מתפרסת הן על פני התחום שבין אדם למקום והן בין אדם לחברו. כשאדם מתכונן לקבלת התורה, עליו להיות נכון כאבותיו להכריז: "נעשה ונשמע", להיות מוכן לקיים את כל התורה ולהביא לשיפור המידות ולהשתלמות במצוות שבין אדם לחברו.
_x000D_
בהגיע העם למרגלות הר סיני, לפני מתן תורה, נאמר בפסוק: "ויחן שם ישראל נגד ההר" (שמות י"ט, ב`). פסוק זה נאמר בלשון יחיד, להורות שבאותה שעה היה העם כולו מלוכד ומאוחד: "כאיש אחד, בלב אחד".
_x000D_
האחדות הנפלאה ששררה בקרב העם היתה תנאי בסיסי לקבלת התורה. רק כשהגיעו ישראל לאחדות מופתית, עד שהיו כאיש אחד בלב אחד, ירדה עליהם השכינה וניתנה להם תורה.
_x000D_
גם כיום, אם רוצים אנו לזכות בכתרה של תורה, חייבים אנו להשתלם תחילה בתחום שבין אדם לחברו.
_x000D_
על חובת ההתחשבות בזולת ציוותה אותנו התורה במצוה מפורשת: "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך, והחזקת בו… וחי אחיך עמך" (ויקרא כ"ה, ל"ה-ל"ו).
_x000D_
המצוה "וחי אחיך עמך" משנה את מבטנו על החברה כולה. התורה מנחה את האדם לראות לא רק את עצמו, אלא גם את רעהו. היא מצווה עליו לא להתרכז רק במבט אנוכי על עצמו, אלא לפרוץ את מסגרת האנוכיות.
_x000D_
יש לך אדם שכל מחשבתו והגיגיו סובבים והולכים סביב עצמו. לעתים הוא מוכן לסייע לזולת, כאשר תצמח מכך תועלת לעצמו. הכל מתחיל באנוכיות ותם באנוכיות.
_x000D_
התורה מחייבת אותנו להתייחס אל הזולת מחמת עצמו. כאשר האדם לומד לחיות לאורה של הכרה זו, גם מבטו על עצמו משתנה.
_x000D_
הוא יעלה על דרך המלך של התחשבות ושל התחסדות עם הבריות. דרך המזכה את האדם בברכה שמיימית, באור פניו של הקב"ה, אשר נתן לנו את תורת החיים ואת אהבת החסד, כשהם קשורים וכרוכים זה בזה.

_x000D_