אהרן הכהן הגדול, נצטווה על ידי הבורא להעלות אור במנורת המקדש מדי יום ביומו. בסיום הציווי נאמר: "ויעש כן אהרן" (במדבר ח', ג'). למקרא מילים אלו עולה תמיהה בלב הקורא: וכי קיים ספק כלשהו שמא לא יקיים אהרן את מצוות הבורא?

המגיד מדובנא ממשיל משל המבהיר את כוונת הפסוק:

שלושה אנשים חלו במחלה קשה ומסוכנת. שלושתם הגיעו אל רופא וביקשו שירפאם.

הראשון עשה ככל אשר ציווהו הרופא ללא שאלות וספקות, והוא נרפא ממחלתו. חולה זה לא הבין כלל בנושאי רפואה ובטח ברופא ובתרופות שנתן לו.

השני, שהיה לו ידע ברפואה, החל לתהות על קנקנן של התרופות שנתן לו הרופא. הוא בדק בספרי רפואה והסיק מסקנות אישיות. את התרופות שהכיר הוא לקח, אך את אלו שלא הכיר סירב לקחת. לא עברו ימים מועטים ומחלתו התגברה. סירובו להשמע להוראות המדוייקות של הרופא עלה לו בחייו, והוא מת ממחלתו.

השלישי, אף הוא היה בקי ברפואה. גם הוא כחברו התעניין במהותן של התרופות, אלא שבשונה ממנו, באופן מעשי הוא סמך על הרופא וידע שהלה מבין טוב ממנו, ולכן הוא לא נמנע מלקחת גם את התרופות שלא הצליח לרדת אודותן לסוף דעתו של הרופא. מאחר שביטל את דעתו בפני הרופא, שהיה מומחה ממנו, הוא הבריא ממחלתו.

יחס הבריות לתורה ולמצוות דומה ליחסם של שלושת אנשים אלה.

רוב האנשים מקיימים את המצוות בפשטות, ללא שאלות וללא ספקות. הם אינם חוקרים על אודות טעמי המצוות ואינם מתחקים על שורשיהן.

אחרים מבקשים להבין את כל טעמי המצוות בשכלם, ועד שלא יבינו, לא יקיימו. אין זו הדרך הנכונה, כי בכך עלולים הם לבטל מצוות רבות שנצטווינו לקיים, וכן להכשל באיסורים שונים שנצטווינו להתרחק מהם.

הדרך השלישית היא הישרה והטובה, ובה הולכים אלו שיראתם קודמת לחכמתם. מאמינים הם, כי כל אשר ציווה הבורא, טוב הוא להם, ועם זאת הם מבקשים להבין את כוונת הבורא עד היכן ששכלם מאפשר להם. אולם עם זאת, הקו המנחה אותם הוא כי תחילה עליהם לעשות את רצונו של הבורא, אף אם עדיין לא ירדו לעומק כוונתו.

זו היתה גם דרכו של אהרן הכהן. גדול בתורה ועמקן שנחת לעומק טעמי המצוות, אך עם זאת קיים את רצון ה' במסירות וללא שינוי כלשהו.

דוד המלך אמר: "דרך אמונה בחרתי, משפטיך שויתי" (תהלים קי"ט, ל'). כלומר, גם במשפטים שיש בכוחי לחקור את טעמיהם, קובע אני דרך שווה לשאר כל המצוות, בוחר אני בדרך האמונה בבורא ובקיום המצוות, וזאת על אף שלא הגעתי לעומק כוונתן.