כידוע, נגע הצרעת בא על חטא לשון הרע. מחבר ספר "חפץ חיים", שהגביר את תודעת שמירת הלשון בדורות האחרונים, כותב בספרו "שמירת הלשון": "אל יפלא בעיניך על כך שאנו רואים אנשים מדברים לשון הרע ואין להם שום נגע". הוא מתרץ שני תירוצים. האחד, על פי תורת הנסתר: הדיבור האסור מטמא את הנפש, וגם הנגע הינו רוחני, כלומר, אין זו מחלה רגילה. הוא נובע מפגם בנפש. לכן, בזמן שבית המקדש היה קיים, כאשר היתה קיימת דרך להטהר מנגע זה, על ידי שלבי טהרת המצורע המבוארים בפרשת השבוע, הנגע היה חל. לעומת זאת עתה, בעוונותינו, בית המקדש חרב ואין באפשרותנו להטהר, נותר הנגע נסתר בתוככי הנפש בלבד. על כך אמר שלמה המלך: "שומר פיו ולשונו, שומר מצרות נפשו" (משלי כ"א, כ"ג). מפאת חטאי הדיבור, הנפש נטמאת, וצרות פוקדות אותה באופן רוחני.
תשובה שניה עונה ה"חפץ חיים": העניות שקולה כצרעת! חטאי הלשון נובעים בעיקרם מגאוה, שבגינה מתגאה האדם בלבו על זולתו ומביט עליו מלמעלה למטה, בביקורת ובחיפוש חסרונות. לעומת זאת, אם ייעני, תשפל רוחו ותתרסן לשונו. התיקון הרוחני יושג!
לו היינו זקוקים לנימוק אודות הסיבה לקיומם של השפל הכלכלי והמיתון המתמשך, שלמרות ההצהרות הגבוהות השכם והערב אין רואים את סופם, אם דואב ליבנו על למעלה מרבע מליון מובטלים, על שלוש מאות אלף טרגדיות, שלוש מאות אלף משפחות במצוקה, יתכן בהחלט שהסיבה היא: שחרור הלשון!
נוראה היא העניות. במדרש מסופר שהבורא הציב בפני איוב את הברירה: יסורים – יסורי איוב רחמנא ליצלן, שכול ושחין בכל הגוף, או עניות. "אמר לו איוב: ריבון העולם, מקבל אני עלי כל יסורים שבעולם ולא עניות!" (מדרש רבה שמות ל"א, י"ב).
לעניות גוונים רבים. עניות בממון, וגם עניות ברוחניות – עניות היא! אם רצוננו להמלט ממנה ומכל סוגיה, הבה נקבל על עצמנו את שמירת הלשון. בכך נחסוך צרות מעצמנו, ממשפחתנו ומעם ישראל כולו. ללא רכילות, ללא לשון הרע, ללא שקר וללא לעג נחיה חיים חדשים. ביכולתנו לשנות את החיים! את איכותם ואת עתידם!