מתחילת יצירתו של האדם נוצרה בו מזיגה מיוחדת של גוף ונשמה. התורה מתארת את בריאת האדם באומרה: "וייצר ה` אלוקים את האדם עפר מן האדמה, ויפח באפיו נשמת חיים" (בראשית ב`, ז`). בגופו של האדם, שאינו אלא חומרי, עפר מעפרות האדמה, נופחה נשמה עליונה מפיו של הבורא עצמו. מזיגה זו הינה היוצרת את ה`אדם`.
_x000D_
שני מרכיבים ראשיים אלו של האדם, גופו ונשמתו, משתייכים לתחומים שונים לחלוטין. בהתאם לכך, למרות היותם דרים בכפיפה אחת, חלים עליהם חוקים שונים. על הגוף חלים כל הכללים הקיימים בעולם החומר. אחד הכללים הבסיסיים הוא שחומר אינו יכול להתקיים לנצח. כל חומר עתיד במוקדם או במאוחר להתפרק ולהתכלות. לעומת זאת, באשר לנשמה המצב שונה. הנשמה הינה רוחנית וטהורה, ואין לה שייכות כלשהי לעולם החומר. מסיבה זו החוקים הפיסיקליים אינם חלים עליה, והינה בת אלמוות. מעצם היות הנשמה יישות בלתי חומרית, נובע שהיא אכן תתקיים לנצח.
_x000D_
על פי הסבר זה נבין, מדוע לא נאמרה בתורה הבטחה, שכגמול על קיום המצוות, תמשיך הנשמה להתקיים בעולם הנשמות. הקיום הנצחי הינו `טבעי` באשר לנשמה. הרי כל דבר רוחני אינו כלה, אין איפוא צורך להזכיר זאת. החידוש בתחום זה הינו בתופעה ההפוכה: ייתכן שנפש כלשהי תאבד ותכלה! ואכן אפשרות `נסית` זו מופיעה בתורה כעונש על חטאים חמורים. עונש זה נקרא `כרת`, הנפש נכרתת ואובדת. יש להוסיף, שאדרבה, דווקא לנוכח העובדה שהתורה מבליטה את עונש כריתת הנפש במקרים חריגים, משתמע בבירור, שמי שאינו נגוע בעוונות אלו, תתקיים נפשו לנצח.
_x000D_
השאלה אם יחיה האדם לנצח או שחלילה תכלה נפשו, תלויה בשאלה הגורלית עם מי משני מרכיבי אישיותו מזדהה האדם – עם גופו או עם נשמתו.
_x000D_
גוף האדם מלווה אותו כל שנותיו. ומעבר לכך, פעילות חלקו הגופני על פי רוב בולטת יותר. לנוכח זאת, עלול הוא לשכוח את העובדה שנופחה בו נשמה אלוקית. עלול הוא לראות בגופו את חזות הכל. עלול הוא לאכול, לשתות ולחיות במשך כל ימי חייו כשאר היצורים שיש להם גוף. ולעומת זאת, את חלקו הרוחני עלול הוא לזנוח ואף לנוון. במקרה זה ייכלל האדם בקטיגוריה של אלו, שאפילו בחייהם הינם קרויים מתים, שהרי ניתנה לו בחירה חופשית, ולמרות זאת לא בחר בחיים!
_x000D_
קיימת אפשרות נוספת. האדם יכול לחיות את חייו בהזדהות מוחלטת עם היסוד הרוחני המצוי בנשמתו. לפעול בהתאם להוראותיה ולראות בחלקו הגופני גורם המסייע לפעילות הנשמה. אדם החי את חייו באופן זה, הינו החי כראוי את חייו עלי אדמות, והוא זה שיזכה לחיי נצח לעתיד לבוא בעולם העליון.
_x000D_